סיפור הצלתה של אחת ההגדות היפות בעולם

גלגוליה של "הגדת רוטשילד": מסע שהחל אצל המאייר יואל בן שמעון בצפון איטליה לפני 550 שנה, כמעט נגדע בשואה והסתיים בספרייה הלאומית בירושלים

תקופה:

סימול:

טכניקה:

מקום הוצאה:

הברון אדמונד דה רוטשילד, או "הנדיב הידוע" כמו שנקרא באזורנו, היה ידוע גם כאספן חשוב. הוא התחיל לאסוף ספרים כבר בשנות העשרים לחייו. על 40 כתבי היד שקיבל בירושה מאביו, הוסיף אדמונד ואסף עוד עשרות כתבי יד. מרביתם היו טקסטים נוצריים או רומנים היסטוריים, אבל כיהודי שומר מצוות אסף גם כתבי יד יהודיים. 14 כתבי היד היהודיים שהיו בבעלותו כללו שני ספרי תנ"ך, מספר הגדות של פסח ומחזור תפילה משנת 1492.

הברון נפטר בפריז בשנת 1934, וכתבי היד שלו חולקו בין שלושת ילדיו: ג'יימס, מוריס ומרים. מסיבה לא ידועה ג'יימס – שבצעירותו היגר לאנגליה – השאיר בפריז שישה כתבי יד עבריים מתוך האוסף שירש, ובהם כמה הגדות של פסח.

‍

צילום: משה כהן

הברון אדמונד דה רוטשילד, או "הנדיב הידוע" כמו שנקרא באזורנו, היה ידוע גם כאספן חשוב. הוא התחיל לאסוף ספרים כבר בשנות העשרים לחייו. על 40 כתבי היד שקיבל בירושה מאביו, הוסיף אדמונד ואסף עוד עשרות כתבי יד. מרביתם היו טקסטים נוצריים או רומנים היסטוריים, אבל כיהודי שומר מצוות אסף גם כתבי יד יהודיים. 14 כתבי היד היהודיים שהיו בבעלותו כללו שני ספרי תנ"ך, מספר הגדות של פסח ומחזור תפילה משנת 1492.

הברון נפטר בפריז בשנת 1934, וכתבי היד שלו חולקו בין שלושת ילדיו: ג'יימס, מוריס ומרים. מסיבה לא ידועה ג'יימס – שבצעירותו היגר לאנגליה – השאיר בפריז שישה כתבי יד עבריים מתוך האוסף שירש, ובהם כמה הגדות של פסח.

‍

צילום: משה כהן

הברון אדמונד דה רוטשילד, או "הנדיב הידוע" כמו שנקרא באזורנו, היה ידוע גם כאספן חשוב. הוא התחיל לאסוף ספרים כבר בשנות העשרים לחייו. על 40 כתבי היד שקיבל בירושה מאביו, הוסיף אדמונד ואסף עוד עשרות כתבי יד. מרביתם היו טקסטים נוצריים או רומנים היסטוריים, אבל כיהודי שומר מצוות אסף גם כתבי יד יהודיים. 14 כתבי היד היהודיים שהיו בבעלותו כללו שני ספרי תנ"ך, מספר הגדות של פסח ומחזור תפילה משנת 1492.

הברון נפטר בפריז בשנת 1934, וכתבי היד שלו חולקו בין שלושת ילדיו: ג'יימס, מוריס ומרים. מסיבה לא ידועה ג'יימס – שבצעירותו היגר לאנגליה – השאיר בפריז שישה כתבי יד עבריים מתוך האוסף שירש, ובהם כמה הגדות של פסח.

‍

צילום: משה כהן

אחת מההגדות שהותיר ג'יימס בפריז מכילה כ־50 דפים הכתובים כתיבה מרובעת אשכנזית ומעוטרים בעשרות איורים צבעוניים. חלק מהאיורים המופלאים בהגדה הזו מתקשרים עם תוכן הטקסט, וכמה מהם כוללים מוטיבים מההגדה ומסיפור יציאת מצרים, כגון עשר המכות ואפיית מצות.

לימים תיקרא ההגדה הזו "הגדת רוטשילד". על מקור כתיבתה של ההגדה מעידים חלק מהאיורים שבה. הערים פיתום ורעמסס מופיעות בארכיטקטורה גותית מאוחרת בדומה למבצרי צפון איטליה. גם בלבושן של הדמויות המאוירות בולט הדמיון לאופנה הצפון איטלקית. שם המאייר לא מצוין, אבל הסגנון מזכיר את זה של מאייר מפורסם בשם יואל בן שמעון. מכתבי יד מאוירים אחרים נודע שבן שמעון פעל במחצית השנייה של המאה ה־15 בערים מודנה וקרמונה שבצפון איטליה.

צילום: משה כהן

אחת מההגדות שהותיר ג'יימס בפריז מכילה כ־50 דפים הכתובים כתיבה מרובעת אשכנזית ומעוטרים בעשרות איורים צבעוניים. חלק מהאיורים המופלאים בהגדה הזו מתקשרים עם תוכן הטקסט, וכמה מהם כוללים מוטיבים מההגדה ומסיפור יציאת מצרים, כגון עשר המכות ואפיית מצות.

לימים תיקרא ההגדה הזו "הגדת רוטשילד". על מקור כתיבתה של ההגדה מעידים חלק מהאיורים שבה. הערים פיתום ורעמסס מופיעות בארכיטקטורה גותית מאוחרת בדומה למבצרי צפון איטליה. גם בלבושן של הדמויות המאוירות בולט הדמיון לאופנה הצפון איטלקית. שם המאייר לא מצוין, אבל הסגנון מזכיר את זה של מאייר מפורסם בשם יואל בן שמעון. מכתבי יד מאוירים אחרים נודע שבן שמעון פעל במחצית השנייה של המאה ה־15 בערים מודנה וקרמונה שבצפון איטליה.

צילום: משה כהן

אחת מההגדות שהותיר ג'יימס בפריז מכילה כ־50 דפים הכתובים כתיבה מרובעת אשכנזית ומעוטרים בעשרות איורים צבעוניים. חלק מהאיורים המופלאים בהגדה הזו מתקשרים עם תוכן הטקסט, וכמה מהם כוללים מוטיבים מההגדה ומסיפור יציאת מצרים, כגון עשר המכות ואפיית מצות.

צילום: משה כהן

לימים תיקרא ההגדה הזו "הגדת רוטשילד". על מקור כתיבתה של ההגדה מעידים חלק מהאיורים שבה. הערים פיתום ורעמסס מופיעות בארכיטקטורה גותית מאוחרת בדומה למבצרי צפון איטליה. גם בלבושן של הדמויות המאוירות בולט הדמיון לאופנה הצפון איטלקית. שם המאייר לא מצוין, אבל הסגנון מזכיר את זה של מאייר מפורסם בשם יואל בן שמעון. מכתבי יד מאוירים אחרים נודע שבן שמעון פעל במחצית השנייה של המאה ה־15 בערים מודנה וקרמונה שבצפון איטליה.

צילום: משה כהן

גם הומור יש בהגדה, שחלק מהאיורים בה משעשעים. הבן החכם, למשל, נראה מחטט באף. אולי כרמז לתשובה שקיבל: "וְאַף אַתָּה אֱמור לו כְּהִלְכות הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקומָן".

‍

בציור משונה נוסף, מתחת לפיוט "דיינו", מאויר אדם, כנראה נוכרי, השותה לשוכרה ומחמם את רגליו היחפות ליד מדורה שעליה הוא צולה בעל חי שלא נראה כשר במיוחד, אך אין מדובר בחזיר אלא בכבש.

‍

צילום: משה כהן

גם הומור יש בהגדה, שחלק מהאיורים בה משעשעים. הבן החכם, למשל, נראה מחטט באף. אולי כרמז לתשובה שקיבל: "וְאַף אַתָּה אֱמור לו כְּהִלְכות הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקומָן".

‍

בציור משונה נוסף, מתחת לפיוט "דיינו", מאויר אדם, כנראה נוכרי, השותה לשוכרה ומחמם את רגליו היחפות ליד מדורה שעליה הוא צולה בעל חי שלא נראה כשר במיוחד, אך אין מדובר בחזיר אלא בכבש.

‍

צילום: משה כהן

גם הומור יש בהגדה, שחלק מהאיורים בה משעשעים. הבן החכם, למשל, נראה מחטט באף. אולי כרמז לתשובה שקיבל: "וְאַף אַתָּה אֱמור לו כְּהִלְכות הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקומָן".

‍

צילום: משה כהן

בציור משונה נוסף, מתחת לפיוט "דיינו", מאויר אדם, כנראה נוכרי, השותה לשוכרה ומחמם את רגליו היחפות ליד מדורה שעליה הוא צולה בעל חי שלא נראה כשר במיוחד, אך אין מדובר בחזיר אלא בכבש.

‍

צילום: משה כהן

קפיצה בזמן מהמאה ה־15 למלחמת העולם השנייה. הצבא הגרמני כבש את פריז ב־14 ביוני 1940 ופנה מייד לביזה. הנאצים בזזו בעיקר את רכושם של גורמים שסומנו כעוינים, ובמיוחד היהודים. תוך זמן קצר אלפרד רוזנברג, האידיאולוג הראשי של המפלגה הנאצית, שלח לפריז שני נציגים לאיתור ואיסוף ספריות של "הגורמים העוינים". היו אלה וולטר גרותה, מנהל הספרייה המרכזית של בית הספר הגבוה ללימודים נאציים בברלין (Hohe Schule) ווילהלם גראו, מנהל "המכון לחקר השאלה היהודית" בפרנקפורט.

האח מוריס רוטשילד החביא את כתבי היד שברשותו בכספת בנק בפריז. ב־21 בינואר 1941 פרצו הנאצים את הכספת ושדדו את האוצרות. קצין גרמני השאיר בבנק קבלה, ובה צוין התאריך ונכתב שנלקחו שישה ארגזים. לאחר מכן פנו הגרמנים לאחוזת רוטשילד והמשיכו בשוד. בין כתבי היד שנבזזו באחוזה הייתה ההגדה המאוירת של ג'יימס רוטשילד.

‍

צילום: משה כהן

קפיצה בזמן מהמאה ה־15 למלחמת העולם השנייה. הצבא הגרמני כבש את פריז ב־14 ביוני 1940 ופנה מייד לביזה. הנאצים בזזו בעיקר את רכושם של גורמים שסומנו כעוינים, ובמיוחד היהודים. תוך זמן קצר אלפרד רוזנברג, האידיאולוג הראשי של המפלגה הנאצית, שלח לפריז שני נציגים לאיתור ואיסוף ספריות של "הגורמים העוינים". היו אלה וולטר גרותה, מנהל הספרייה המרכזית של בית הספר הגבוה ללימודים נאציים בברלין (Hohe Schule) ווילהלם גראו, מנהל "המכון לחקר השאלה היהודית" בפרנקפורט.

האח מוריס רוטשילד החביא את כתבי היד שברשותו בכספת בנק בפריז. ב־21 בינואר 1941 פרצו הנאצים את הכספת ושדדו את האוצרות. קצין גרמני השאיר בבנק קבלה, ובה צוין התאריך ונכתב שנלקחו שישה ארגזים. לאחר מכן פנו הגרמנים לאחוזת רוטשילד והמשיכו בשוד. בין כתבי היד שנבזזו באחוזה הייתה ההגדה המאוירת של ג'יימס רוטשילד.

‍

צילום: משה כהן

קפיצה בזמן מהמאה ה־15 למלחמת העולם השנייה. הצבא הגרמני כבש את פריז ב־14 ביוני 1940 ופנה מייד לביזה. הנאצים בזזו בעיקר את רכושם של גורמים שסומנו כעוינים, ובמיוחד היהודים. תוך זמן קצר אלפרד רוזנברג, האידיאולוג הראשי של המפלגה הנאצית, שלח לפריז שני נציגים לאיתור ואיסוף ספריות של "הגורמים העוינים". היו אלה וולטר גרותה, מנהל הספרייה המרכזית של בית הספר הגבוה ללימודים נאציים בברלין (Hohe Schule) ווילהלם גראו, מנהל "המכון לחקר השאלה היהודית" בפרנקפורט.

האח מוריס רוטשילד החביא את כתבי היד שברשותו בכספת בנק בפריז. ב־21 בינואר 1941 פרצו הנאצים את הכספת ושדדו את האוצרות. קצין גרמני השאיר בבנק קבלה, ובה צוין התאריך ונכתב שנלקחו שישה ארגזים. לאחר מכן פנו הגרמנים לאחוזת רוטשילד והמשיכו בשוד. בין כתבי היד שנבזזו באחוזה הייתה ההגדה המאוירת של ג'יימס רוטשילד.

‍

צילום: משה כהן

הספרים שנגנבו ממשפחת רוטשילד נשלחו לגרמניה עם מאות אלפי ספרים נוספים שנשדדו מספריות במערב אירופה. השלל התחלק בין המכון לחקר השאלה היהודית לספרייה המרכזית ומרכז המיון של בית הספר הגבוה ללימודים נאציים.

עם שוך הקרבות פרסם הצבא הצרפתי סדרת כרכים עבי כרס, ובהם רשימות פריטי אומנות ששדדו הנאצים. שלושת האחים לבית אדמונד דה רוטשילד שלחו רשימות של כתבי יד שנגנבו מאוספיהם, ואלה פורסמו בכרך השביעי.

השנים עברו ורק חלק מכתבי היד נמצאו והוחזרו לג'יימס, מוריס ומרים.

בשנת 1948 הוריש ד"ר פרד מרפי הגדת פסח מאוירת שהתגלגלה לידיו לאוסף הספרים הנדירים שבספריית אוניברסיטת ייל. ההגדה כונתה בפי האוניברסיטה "הגדת מרפי" על שם התורם.

בעמוד האחורי של כריכת כתב היד יש חותמת קטנה ופשוטה של השם William V. Black. במאגר הגנאולוגי MyHeritage מוזכרים מספר חיילים אמריקאים שנקראים כך וששירתו במלחמת העולם השנייה. ייתכן שההגדה נמצאה בידי חייל אמריקאי בשם הזה (או אחר), והוא הוציא אותה מאירופה לאחר המלחמה. אולי ד"ר מרפי קיבל אותה ממנו.

רק בשנת 1980 זיהה אותה פרופ' ג'יימס מרו, חוקר תולדות האומנות מאוניברסיטת פרינסטון, כאחת ההגדות האבודות של ג'יימס רוטשילד. ג'יימס נפטר כבר ב־1957, לכן החזירה אוניברסיטת ייל את ההגדה לאלמנתו דורותי, שחיה באנגליה. הברונית דורותי רוטשילד החליטה למסור את כתב היד היקר לספרייה הלאומית בירושלים.

בהגדה היו חסרים שלושה דפים. שניים מהם כללו את סוף "קדש" ואת הסימנים "ורחץ", "כרפס" ותחילת "מגיד".

בשנת 2007 נמכרו שני דפים מאוירים של הגדת פסח במכירה פומבית בצרפת. סוחר העתיקות שקנה אותם העבירם לירושלים לבדיקה. בשנת 2008 זיהתה ד"ר אוולין כהן, מומחית לכתבי יד יהודיים מאוירים, את שני הדפים כדפים החסרים מ"הגדת רוטשילד". הדפים נרכשו עבור הספרייה הלאומית והוחזרו למקומם בהגדה של פסח.

המסע, שתחילתו בסביבת המאייר יואל בן שמעון בצפון איטליה לפני 550 שנה, הסתיים עם סריקת ההגדה והנגשתה על ידי הספרייה הלאומית בירושלים.

‍

לצפייה בפריט בקטלוג הספרייה

צילום: משה כהן