מפה, כל מפה, היא מעין מראה שמשתקפים בה הרעיונות והתפיסות של יוצריה ובני דורם. ובמיוחד הדבר נכון כשמדובר במפות עתיקות. לכן הזלזול במפות עתיקות – כי אינן מדויקות לפי הסטנדרטים המודרניים־מדעיים שלנו – חוטא לייעודה של המפה בעיני בני התקופה שבה שורטטה.
מפות נוצריות של ארץ ישראל שצוירו ביד בימי הביניים והודפסו מאוחר יותר הן דוגמה מעולה לכך. האמונה הנוצרית היוקדת באירופה והמרחק הגאוגרפי מארץ ישראל הלכו וטשטשו בדמיון הנוצרי את הקשר בין ארץ הקודש למציאות הארצית. את המציאות החליפו הדימויים של ארץ ישראל כפיסת גן עדן עלי אדמות או זירה שבה סיפורי התנ"ך משוחזרים שוב ושוב, עד סוף הדורות. לעיתים התאחדו שני הדימויים יחד.
הידיעות הגאוגרפיות הזעומות שעוד נותרו לנצרות – שאיבדה אחיזה בארץ ישראל עם התפשטות האסלאם ושוב לאחר כישלון מסעות הצלב – נערכו ועובדו כדי לשרת את הדימוי השמימי של הארץ.
ואין כמו "מפת התלתן" להמחשת התופעה.
מפה, כל מפה, היא מעין מראה שמשתקפים בה הרעיונות והתפיסות של יוצריה ובני דורם. ובמיוחד הדבר נכון כשמדובר במפות עתיקות. לכן הזלזול במפות עתיקות – כי אינן מדויקות לפי הסטנדרטים המודרניים־מדעיים שלנו – חוטא לייעודה של המפה בעיני בני התקופה שבה שורטטה.
מפות נוצריות של ארץ ישראל שצוירו ביד בימי הביניים והודפסו מאוחר יותר הן דוגמה מעולה לכך. האמונה הנוצרית היוקדת באירופה והמרחק הגאוגרפי מארץ ישראל הלכו וטשטשו בדמיון הנוצרי את הקשר בין ארץ הקודש למציאות הארצית. את המציאות החליפו הדימויים של ארץ ישראל כפיסת גן עדן עלי אדמות או זירה שבה סיפורי התנ"ך משוחזרים שוב ושוב, עד סוף הדורות. לעיתים התאחדו שני הדימויים יחד.
הידיעות הגאוגרפיות הזעומות שעוד נותרו לנצרות – שאיבדה אחיזה בארץ ישראל עם התפשטות האסלאם ושוב לאחר כישלון מסעות הצלב – נערכו ועובדו כדי לשרת את הדימוי השמימי של הארץ.
ואין כמו "מפת התלתן" להמחשת התופעה.
מפה, כל מפה, היא מעין מראה שמשתקפים בה הרעיונות והתפיסות של יוצריה ובני דורם. ובמיוחד הדבר נכון כשמדובר במפות עתיקות. לכן הזלזול במפות עתיקות – כי אינן מדויקות לפי הסטנדרטים המודרניים־מדעיים שלנו – חוטא לייעודה של המפה בעיני בני התקופה שבה שורטטה.
מפות נוצריות של ארץ ישראל שצוירו ביד בימי הביניים והודפסו מאוחר יותר הן דוגמה מעולה לכך. האמונה הנוצרית היוקדת באירופה והמרחק הגאוגרפי מארץ ישראל הלכו וטשטשו בדמיון הנוצרי את הקשר בין ארץ הקודש למציאות הארצית. את המציאות החליפו הדימויים של ארץ ישראל כפיסת גן עדן עלי אדמות או זירה שבה סיפורי התנ"ך משוחזרים שוב ושוב, עד סוף הדורות. לעיתים התאחדו שני הדימויים יחד.
הידיעות הגאוגרפיות הזעומות שעוד נותרו לנצרות – שאיבדה אחיזה בארץ ישראל עם התפשטות האסלאם ושוב לאחר כישלון מסעות הצלב – נערכו ועובדו כדי לשרת את הדימוי השמימי של הארץ.
ואין כמו "מפת התלתן" להמחשת התופעה.
גם פטריוטים ירושלמים יצטרכו להודות שירושלים איננה במרכז העולם, לפחות גאוגרפית. הרי איזו משמעות יש למושג מרכז כשמדובר בשטח הפנים של כדור? אבל בדמיון הנוצרי ירושלים דווקא כן במרכז. ולכן במפת התלתן המפורסמת שצייר התאולוג והקרטוגרף הפרוטסטנטי היינריך בונטינג ירושלים ניצבת ממש במרכז, במיקום של כבוד וקדושה.
המפה מתארת את העולם בצורת עלה תלתן. מהעיגול המרכזי, הוא ירושלים, יוצאים שלושה עלעלים שכל אחד מהם מייצג אחת משלוש היבשות "העתיקות": אירופה, אסיה ואפריקה. לכל יבשת צבע משלה: אירופה צבועה באדום, אסיה בירוק ואפריקה בצהוב. בין אסיה לאפריקה מסומן באדום הים האדום. בראש המפה משורטטים איים קטנים, שמייצגים את אנגליה ודנמרק. רק בקצה השמאלי התחתון של המפה מצויה יבשת אמריקה, המכונה "העולם החדש". מיקומה השולי תואם את העובדה שאין היא מוזכרת בכתבי הקודש.
גם פטריוטים ירושלמים יצטרכו להודות שירושלים איננה במרכז העולם, לפחות גאוגרפית. הרי איזו משמעות יש למושג מרכז כשמדובר בשטח הפנים של כדור? אבל בדמיון הנוצרי ירושלים דווקא כן במרכז. ולכן במפת התלתן המפורסמת שצייר התאולוג והקרטוגרף הפרוטסטנטי היינריך בונטינג ירושלים ניצבת ממש במרכז, במיקום של כבוד וקדושה.
המפה מתארת את העולם בצורת עלה תלתן. מהעיגול המרכזי, הוא ירושלים, יוצאים שלושה עלעלים שכל אחד מהם מייצג אחת משלוש היבשות "העתיקות": אירופה, אסיה ואפריקה. לכל יבשת צבע משלה: אירופה צבועה באדום, אסיה בירוק ואפריקה בצהוב. בין אסיה לאפריקה מסומן באדום הים האדום. בראש המפה משורטטים איים קטנים, שמייצגים את אנגליה ודנמרק. רק בקצה השמאלי התחתון של המפה מצויה יבשת אמריקה, המכונה "העולם החדש". מיקומה השולי תואם את העובדה שאין היא מוזכרת בכתבי הקודש.
גם פטריוטים ירושלמים יצטרכו להודות שירושלים איננה במרכז העולם, לפחות גאוגרפית. הרי איזו משמעות יש למושג מרכז כשמדובר בשטח הפנים של כדור? אבל בדמיון הנוצרי ירושלים דווקא כן במרכז. ולכן במפת התלתן המפורסמת שצייר התאולוג והקרטוגרף הפרוטסטנטי היינריך בונטינג ירושלים ניצבת ממש במרכז, במיקום של כבוד וקדושה.
המפה מתארת את העולם בצורת עלה תלתן. מהעיגול המרכזי, הוא ירושלים, יוצאים שלושה עלעלים שכל אחד מהם מייצג אחת משלוש היבשות "העתיקות": אירופה, אסיה ואפריקה. לכל יבשת צבע משלה: אירופה צבועה באדום, אסיה בירוק ואפריקה בצהוב. בין אסיה לאפריקה מסומן באדום הים האדום. בראש המפה משורטטים איים קטנים, שמייצגים את אנגליה ודנמרק. רק בקצה השמאלי התחתון של המפה מצויה יבשת אמריקה, המכונה "העולם החדש". מיקומה השולי תואם את העובדה שאין היא מוזכרת בכתבי הקודש.
בונטינג עיצב את המפה בצורת תלתן, כמו הסמל של עיר הולדתו האנובר שבגרמניה. הבחירה בתלתן גם סייעה לבונטינג לייצג את השילוש הקדוש הנוצרי: האב, הבן ורוח הקודש. המהדורה הראשונה של מפת התלתן פורסמה ב־1581, ומאז הופצו גרסאות רבות שלה. בספרייה הלאומית שמור אחד מהעותקים המקוריים של המפה, שיצא ב־1585.
בונטינג עיצב את המפה בצורת תלתן, כמו הסמל של עיר הולדתו האנובר שבגרמניה. הבחירה בתלתן גם סייעה לבונטינג לייצג את השילוש הקדוש הנוצרי: האב, הבן ורוח הקודש. המהדורה הראשונה של מפת התלתן פורסמה ב־1581, ומאז הופצו גרסאות רבות שלה. בספרייה הלאומית שמור אחד מהעותקים המקוריים של המפה, שיצא ב־1585.
בונטינג עיצב את המפה בצורת תלתן, כמו הסמל של עיר הולדתו האנובר שבגרמניה. הבחירה בתלתן גם סייעה לבונטינג לייצג את השילוש הקדוש הנוצרי: האב, הבן ורוח הקודש. המהדורה הראשונה של מפת התלתן פורסמה ב־1581, ומאז הופצו גרסאות רבות שלה. בספרייה הלאומית שמור אחד מהעותקים המקוריים של המפה, שיצא ב־1585.
tab1img1=מפת התלתן של בונטינג. צילום העותק משנת 1585 השמור בספרייה הלאומית
tab2img3=ירושלים במפת התלתן. שלושה צלבים מסמנים את גבעת הגולגולתא, שבה נצלב ישו לפי המסורת הנוצרית
tab3img3=אמריקה במפת התלתן. העולם החדש, אבל עדיין שולי