הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאציםהגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים

בנגזי, פסח 1943. שורדי שואה מהעיר פוגשים בכוח הבריטי חיילים יהודים מהארץ ומכל העולם וחוגגים יחד ליל סדר. "הגדת בנגזי" שהדפיסו ויומנו של הרב הצבאי מעידים כמה מרגש היה
No items found.
תקופה:
סימול:
טכניקה:
מקום הוצאה:

בנגזי, פסח 1943. שורדי שואה מהעיר פוגשים בכוח הבריטי חיילים יהודים מהארץ ומכל העולם וחוגגים יחד ליל סדר. "הגדת בנגזי" שהדפיסו ויומנו של הרב הצבאי מעידים כמה מרגש היה

ערב מלחמת העולם השנייה שלטה איטליה של מוסוליני בלוב. הקושי לגבש מדיניות קולוניאליסטית תקיפה והרצון לזכות באהדת גרמניה הובילו את השלטונות הפשיסטיים בלוב לאמץ חלק מחוקי הגזע שחוקקה גרמניה וליישמם דרך שורה של צווים וחוקים מגבילים ליהודים. אין זה פלא שעם פרוץ המלחמה והחמרת צעדי הרדיפה והדיכוי האנטישמיים צידדו יותר ויותר מיהודי לוב בבעלוֹת הברית.

לאחר שהצטרפה איטליה ללחימה לצד גרמניה, באמצע 1940, הורע מצבם של יהודי לוב. רבים מהם גורשו למחנות ריכוז ומחנות עבודה בכפייה שהוקמו במדינה, וחלק מאנשי הקהילה נשלחו למחנות באירופה. בשואה נספו מאות מיהודי לוב.

העיר בנגזי שבצפון מזרח לוב החליפה מספר ידיים בזמן המלחמה עד שבסוף דצמבר 1942 נכבשה סופית בידי הצבא הבריטי בפיקודו של הגנרל מונטגומרי. יהודי בנגזי, ששרדו את אימת המלחמה והשואה וזה עתה שוחררו מהשלטון הפשיסטי־נאצי, פגשו בין הכוחות המשחררים חיילים יהודים שהתנדבו לצבא הבריטי – רובם מארץ ישראל. המפגש המיוחד מצא את ביטויו הסמלי בליל הסדר של פסח 1943.

שני מקורות היסטוריים מרתקים, השמורים בספרייה הלאומית, מאפשרים לנו לשחזר את המפגש המרגש: האחד הוא הגדת פסח שכתבו וציירו חיילים מיחידת התעבורה מס' 403 ויחידת הלוגיסטיקה מס' 53 לכבוד ליל הסדר של בנגזי. השני הוא היומן הצבאי של הרב אפרים אלימלך אורבך (לימים נשיא האקדמיה הלאומית למדעים), שניהל את הטקס מטעם הצבא הבריטי.

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

ערב מלחמת העולם השנייה שלטה איטליה של מוסוליני בלוב. הקושי לגבש מדיניות קולוניאליסטית תקיפה והרצון לזכות באהדת גרמניה הובילו את השלטונות הפשיסטיים בלוב לאמץ חלק מחוקי הגזע שחוקקה גרמניה וליישמם דרך שורה של צווים וחוקים מגבילים ליהודים. אין זה פלא שעם פרוץ המלחמה והחמרת צעדי הרדיפה והדיכוי האנטישמיים צידדו יותר ויותר מיהודי לוב בבעלוֹת הברית.

לאחר שהצטרפה איטליה ללחימה לצד גרמניה, באמצע 1940, הורע מצבם של יהודי לוב. רבים מהם גורשו למחנות ריכוז ומחנות עבודה בכפייה שהוקמו במדינה, וחלק מאנשי הקהילה נשלחו למחנות באירופה. בשואה נספו מאות מיהודי לוב.

העיר בנגזי שבצפון מזרח לוב החליפה מספר ידיים בזמן המלחמה עד שבסוף דצמבר 1942 נכבשה סופית בידי הצבא הבריטי בפיקודו של הגנרל מונטגומרי. יהודי בנגזי, ששרדו את אימת המלחמה והשואה וזה עתה שוחררו מהשלטון הפשיסטי־נאצי, פגשו בין הכוחות המשחררים חיילים יהודים שהתנדבו לצבא הבריטי – רובם מארץ ישראל. המפגש המיוחד מצא את ביטויו הסמלי בליל הסדר של פסח 1943.

שני מקורות היסטוריים מרתקים, השמורים בספרייה הלאומית, מאפשרים לנו לשחזר את המפגש המרגש: האחד הוא הגדת פסח שכתבו וציירו חיילים מיחידת התעבורה מס' 403 ויחידת הלוגיסטיקה מס' 53 לכבוד ליל הסדר של בנגזי. השני הוא היומן הצבאי של הרב אפרים אלימלך אורבך (לימים נשיא האקדמיה הלאומית למדעים), שניהל את הטקס מטעם הצבא הבריטי.

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

ערב מלחמת העולם השנייה שלטה איטליה של מוסוליני בלוב. הקושי לגבש מדיניות קולוניאליסטית תקיפה והרצון לזכות באהדת גרמניה הובילו את השלטונות הפשיסטיים בלוב לאמץ חלק מחוקי הגזע שחוקקה גרמניה וליישמם דרך שורה של צווים וחוקים מגבילים ליהודים. אין זה פלא שעם פרוץ המלחמה והחמרת צעדי הרדיפה והדיכוי האנטישמיים צידדו יותר ויותר מיהודי לוב בבעלוֹת הברית.

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

לאחר שהצטרפה איטליה ללחימה לצד גרמניה, באמצע 1940, הורע מצבם של יהודי לוב. רבים מהם גורשו למחנות ריכוז ומחנות עבודה בכפייה שהוקמו במדינה, וחלק מאנשי הקהילה נשלחו למחנות באירופה. בשואה נספו מאות מיהודי לוב.

העיר בנגזי שבצפון מזרח לוב החליפה מספר ידיים בזמן המלחמה עד שבסוף דצמבר 1942 נכבשה סופית בידי הצבא הבריטי בפיקודו של הגנרל מונטגומרי. יהודי בנגזי, ששרדו את אימת המלחמה והשואה וזה עתה שוחררו מהשלטון הפשיסטי־נאצי, פגשו בין הכוחות המשחררים חיילים יהודים שהתנדבו לצבא הבריטי – רובם מארץ ישראל. המפגש המיוחד מצא את ביטויו הסמלי בליל הסדר של פסח 1943.

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

שני מקורות היסטוריים מרתקים, השמורים בספרייה הלאומית, מאפשרים לנו לשחזר את המפגש המרגש: האחד הוא הגדת פסח שכתבו וציירו חיילים מיחידת התעבורה מס' 403 ויחידת הלוגיסטיקה מס' 53 לכבוד ליל הסדר של בנגזי. השני הוא היומן הצבאי של הרב אפרים אלימלך אורבך (לימים נשיא האקדמיה הלאומית למדעים), שניהל את הטקס מטעם הצבא הבריטי.

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

600 איש הוזמנו לליל הסדר, מרביתם הובאו מרחוק: בזמן המלחמה גורשו יהודי בנגזי למחנות באזור טריפולי, והם הוחזרו לבתיהם בהדרגה לאחר שהשלימה בריטניה את כיבוש לוב בינואר 1943. נוסף עליהם ועל חיילי היחידות שארגנו את הסדר, הצטרפו לערב החגיגי חיילים קנדים, אמריקאים, בריטים ואוסטרלים ששירתו באזור.

לא רק ההתכנסות ממרחקים הייתה מאתגרת. הפקת אירוע בימי מלחמה עולמית הציבה שלל בעיות לוגיסטיות, ובראשן הצורך להדפיס כמות מספקת של הגדות. לשם כך החרימו המארגנים מברקים ומסמכים משרדיים של המושל הכללי של לוב, ועל גבם הדפיסו במכונת כתיבה את ההגדה. את ההדפסים שכפלו במכונת שכפול.

ביומנו מספר הרב אורבך על ההכנות:

"בדיוק בשמונה ורבע נכנסו לאולם. היה זה מחזה נהדר לראות את כל החיילים, מכל השירותים וכמעט מכל חילות האומות הלוחמות, יושבים מסובים ליד השולחנות. על יד שולחן הקצינים ישבו 45 איש ובהם 12 מבני אמריקה. כאשר קמתי וניתן אות הפתיחה, הושלך הס באולם הגדול. פתחתי באנגלית וסיימתי בעברית. ברכתי את האורחים והודיתי למארחים, דיברתי על חג החרות, על השמדת ישראל בגולה ועל התקוות שהחג הזה מפיחן, בעיקר אם זכינו לחוגו במקום שרק לפני שנה גורשו ממנו יהודים וגלו למרחקים, וסיימתי בברכה: 'כשם שזכינו לחוג את חג החירות השנה על חורבותיה של הקיסרות המתגנדרת והמתרברבת, כך נזכה לחוג בשנה הבאה את חג החירות על הריסותיה של מלכות הזדון והרשעה כולנו מכונסים בארץ אבות הנגאלת והנבנית'."

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

600 איש הוזמנו לליל הסדר, מרביתם הובאו מרחוק: בזמן המלחמה גורשו יהודי בנגזי למחנות באזור טריפולי, והם הוחזרו לבתיהם בהדרגה לאחר שהשלימה בריטניה את כיבוש לוב בינואר 1943. נוסף עליהם ועל חיילי היחידות שארגנו את הסדר, הצטרפו לערב החגיגי חיילים קנדים, אמריקאים, בריטים ואוסטרלים ששירתו באזור.

לא רק ההתכנסות ממרחקים הייתה מאתגרת. הפקת אירוע בימי מלחמה עולמית הציבה שלל בעיות לוגיסטיות, ובראשן הצורך להדפיס כמות מספקת של הגדות. לשם כך החרימו המארגנים מברקים ומסמכים משרדיים של המושל הכללי של לוב, ועל גבם הדפיסו במכונת כתיבה את ההגדה. את ההדפסים שכפלו במכונת שכפול.

ביומנו מספר הרב אורבך על ההכנות:

"בדיוק בשמונה ורבע נכנסו לאולם. היה זה מחזה נהדר לראות את כל החיילים, מכל השירותים וכמעט מכל חילות האומות הלוחמות, יושבים מסובים ליד השולחנות. על יד שולחן הקצינים ישבו 45 איש ובהם 12 מבני אמריקה. כאשר קמתי וניתן אות הפתיחה, הושלך הס באולם הגדול. פתחתי באנגלית וסיימתי בעברית. ברכתי את האורחים והודיתי למארחים, דיברתי על חג החרות, על השמדת ישראל בגולה ועל התקוות שהחג הזה מפיחן, בעיקר אם זכינו לחוגו במקום שרק לפני שנה גורשו ממנו יהודים וגלו למרחקים, וסיימתי בברכה: 'כשם שזכינו לחוג את חג החירות השנה על חורבותיה של הקיסרות המתגנדרת והמתרברבת, כך נזכה לחוג בשנה הבאה את חג החירות על הריסותיה של מלכות הזדון והרשעה כולנו מכונסים בארץ אבות הנגאלת והנבנית'."

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

600 איש הוזמנו לליל הסדר, מרביתם הובאו מרחוק: בזמן המלחמה גורשו יהודי בנגזי למחנות באזור טריפולי, והם הוחזרו לבתיהם בהדרגה לאחר שהשלימה בריטניה את כיבוש לוב בינואר 1943. נוסף עליהם ועל חיילי היחידות שארגנו את הסדר, הצטרפו לערב החגיגי חיילים קנדים, אמריקאים, בריטים ואוסטרלים ששירתו באזור.

לא רק ההתכנסות ממרחקים הייתה מאתגרת. הפקת אירוע בימי מלחמה עולמית הציבה שלל בעיות לוגיסטיות, ובראשן הצורך להדפיס כמות מספקת של הגדות. לשם כך החרימו המארגנים מברקים ומסמכים משרדיים של המושל הכללי של לוב, ועל גבם הדפיסו במכונת כתיבה את ההגדה. את ההדפסים שכפלו במכונת שכפול.

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

ביומנו מספר הרב אורבך על ההכנות:

"בדיוק בשמונה ורבע נכנסו לאולם. היה זה מחזה נהדר לראות את כל החיילים, מכל השירותים וכמעט מכל חילות האומות הלוחמות, יושבים מסובים ליד השולחנות. על יד שולחן הקצינים ישבו 45 איש ובהם 12 מבני אמריקה. כאשר קמתי וניתן אות הפתיחה, הושלך הס באולם הגדול. פתחתי באנגלית וסיימתי בעברית. ברכתי את האורחים והודיתי למארחים, דיברתי על חג החרות, על השמדת ישראל בגולה ועל התקוות שהחג הזה מפיחן, בעיקר אם זכינו לחוגו במקום שרק לפני שנה גורשו ממנו יהודים וגלו למרחקים, וסיימתי בברכה: 'כשם שזכינו לחוג את חג החירות השנה על חורבותיה של הקיסרות המתגנדרת והמתרברבת, כך נזכה לחוג בשנה הבאה את חג החירות על הריסותיה של מלכות הזדון והרשעה כולנו מכונסים בארץ אבות הנגאלת והנבנית'."

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

כמו הטקס הייחודי שעליו ניצח הרב אורבך, גם הגדת בנגזי איננה כתובה בפורמט המסורתי והמוכר לרובנו. היא עוצבה ואוגדה בידי החיילים עצמם במיוחד כדי לחגוג את סדר פסח בעיר המשוחררת בנגזי בשנת 1943. יש בה קטעים מודפסים ותוספות בכתב יד, קטעים מסורתיים ותוספות מותאמות והרבה איורים שציירו החיילים. ההגדה נפתחת בפסוק "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים" וממשיכה בפסקה בארמית "הא לחמא עניא".

בדף הבא כתבו המחברים הקדמה עדכנית הקושרת בין יציאת מצרים לשואה שעודנה מתרחשת באירופה, ומסתיימת בקריאה ציונית. וכך, בין השאר, נכתב בהקדמה:

"גדולים ענוייה וצרותיה של אומת ישראל ורבה גבורתה. בכור של עבדות מצרים צורף ועובד ישראל עד היותו לעם, ובדרך מלאה מכשולים וחתחתים דורך עד היום. בכל דור ודור קמו אויבים לכלותו ודור ההווה עלה ברשעותו על כולם...

"נחמה פורתא היתה לנו בימים מרים אלה למראה יהודי לוב שנגאלו. הננו מקווים, כי נהיה בקרוב בין שורות הגואלים את יהודי אירופה הנדכאים...

"נחתור לקראת מטרתנו בשניים הדוקות ובעקשנות ללא רתיעה והננו בטוחים כי כשם שעם ישראל ידע להקריב את היקר לו על מזבח המולדת – ולהצליח. כך גם אנו החיילים העברים נזכה לראות בסיומו המוצלח של התפקיד הקדוש המוטל עלינו ולחזות בשיבת עם ישראל לארץ תוחלתו. אמן."

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

כמו הטקס הייחודי שעליו ניצח הרב אורבך, גם הגדת בנגזי איננה כתובה בפורמט המסורתי והמוכר לרובנו. היא עוצבה ואוגדה בידי החיילים עצמם במיוחד כדי לחגוג את סדר פסח בעיר המשוחררת בנגזי בשנת 1943. יש בה קטעים מודפסים ותוספות בכתב יד, קטעים מסורתיים ותוספות מותאמות והרבה איורים שציירו החיילים. ההגדה נפתחת בפסוק "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים" וממשיכה בפסקה בארמית "הא לחמא עניא".

בדף הבא כתבו המחברים הקדמה עדכנית הקושרת בין יציאת מצרים לשואה שעודנה מתרחשת באירופה, ומסתיימת בקריאה ציונית. וכך, בין השאר, נכתב בהקדמה:

"גדולים ענוייה וצרותיה של אומת ישראל ורבה גבורתה. בכור של עבדות מצרים צורף ועובד ישראל עד היותו לעם, ובדרך מלאה מכשולים וחתחתים דורך עד היום. בכל דור ודור קמו אויבים לכלותו ודור ההווה עלה ברשעותו על כולם...

"נחמה פורתא היתה לנו בימים מרים אלה למראה יהודי לוב שנגאלו. הננו מקווים, כי נהיה בקרוב בין שורות הגואלים את יהודי אירופה הנדכאים...

"נחתור לקראת מטרתנו בשניים הדוקות ובעקשנות ללא רתיעה והננו בטוחים כי כשם שעם ישראל ידע להקריב את היקר לו על מזבח המולדת – ולהצליח. כך גם אנו החיילים העברים נזכה לראות בסיומו המוצלח של התפקיד הקדוש המוטל עלינו ולחזות בשיבת עם ישראל לארץ תוחלתו. אמן."

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

כמו הטקס הייחודי שעליו ניצח הרב אורבך, גם הגדת בנגזי איננה כתובה בפורמט המסורתי והמוכר לרובנו. היא עוצבה ואוגדה בידי החיילים עצמם במיוחד כדי לחגוג את סדר פסח בעיר המשוחררת בנגזי בשנת 1943. יש בה קטעים מודפסים ותוספות בכתב יד, קטעים מסורתיים ותוספות מותאמות והרבה איורים שציירו החיילים. ההגדה נפתחת בפסוק "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים" וממשיכה בפסקה בארמית "הא לחמא עניא".

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

בדף הבא כתבו המחברים הקדמה עדכנית הקושרת בין יציאת מצרים לשואה שעודנה מתרחשת באירופה, ומסתיימת בקריאה ציונית. וכך, בין השאר, נכתב בהקדמה:

"גדולים ענוייה וצרותיה של אומת ישראל ורבה גבורתה. בכור של עבדות מצרים צורף ועובד ישראל עד היותו לעם, ובדרך מלאה מכשולים וחתחתים דורך עד היום. בכל דור ודור קמו אויבים לכלותו ודור ההווה עלה ברשעותו על כולם...

"נחמה פורתא היתה לנו בימים מרים אלה למראה יהודי לוב שנגאלו. הננו מקווים, כי נהיה בקרוב בין שורות הגואלים את יהודי אירופה הנדכאים...

"נחתור לקראת מטרתנו בשניים הדוקות ובעקשנות ללא רתיעה והננו בטוחים כי כשם שעם ישראל ידע להקריב את היקר לו על מזבח המולדת – ולהצליח. כך גם אנו החיילים העברים נזכה לראות בסיומו המוצלח של התפקיד הקדוש המוטל עלינו ולחזות בשיבת עם ישראל לארץ תוחלתו. אמן."

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

לייחוד של ההגדה המרגשת תרמו גם הציורים הפשוטים שמילאו אותה. מתחת ל"שפוך חמתך על הגויים" ציירו החיילים מטוסי קרב המפציצים יעד לא ידוע. אפשר להניח שהיעד מסמל את תבוסתן העתידית של גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית.

ההגדה מסתיימת בשתי נבואות לעתיד לבוא, אפשר לומר תקוות, שבאותו ליל סדר היו מתאימות מאי פעם: "ושבו בנים לגבולם" ו"לשנה הבאה בירושלים הבנויה. אמן!".

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

לייחוד של ההגדה המרגשת תרמו גם הציורים הפשוטים שמילאו אותה. מתחת ל"שפוך חמתך על הגויים" ציירו החיילים מטוסי קרב המפציצים יעד לא ידוע. אפשר להניח שהיעד מסמל את תבוסתן העתידית של גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית.

ההגדה מסתיימת בשתי נבואות לעתיד לבוא, אפשר לומר תקוות, שבאותו ליל סדר היו מתאימות מאי פעם: "ושבו בנים לגבולם" ו"לשנה הבאה בירושלים הבנויה. אמן!".

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

לייחוד של ההגדה המרגשת תרמו גם הציורים הפשוטים שמילאו אותה. מתחת ל"שפוך חמתך על הגויים" ציירו החיילים מטוסי קרב המפציצים יעד לא ידוע. אפשר להניח שהיעד מסמל את תבוסתן העתידית של גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית.

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

ההגדה מסתיימת בשתי נבואות לעתיד לבוא, אפשר לומר תקוות, שבאותו ליל סדר היו מתאימות מאי פעם: "ושבו בנים לגבולם" ו"לשנה הבאה בירושלים הבנויה. אמן!".

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

ההגדה מסתיימת בשתי נבואות לעתיד לבוא, אפשר לומר תקוות, שבאותו ליל סדר היו מתאימות מאי פעם: "ושבו בנים לגבולם" ו"לשנה הבאה בירושלים הבנויה. אמן!".

"ושבו בנים לגבולם"

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

ההגדה מסתיימת בשתי נבואות לעתיד לבוא, אפשר לומר תקוות, שבאותו ליל סדר היו מתאימות מאי פעם: "ושבו בנים לגבולם" ו"לשנה הבאה בירושלים הבנויה. אמן!".

"ושבו בנים לגבולם"

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

ההגדה מסתיימת בשתי נבואות לעתיד לבוא, אפשר לומר תקוות, שבאותו ליל סדר היו מתאימות מאי פעם: "ושבו בנים לגבולם" ו"לשנה הבאה בירושלים הבנויה. אמן!".

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

"ושבו בנים לגבולם"

הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
צילום: משה כהן

ערב מלחמת העולם השנייה שלטה איטליה של מוסוליני בלוב. הקושי לגבש מדיניות קולוניאליסטית תקיפה והרצון לזכות באהדת גרמניה הובילו את השלטונות הפשיסטיים בלוב לאמץ חלק מחוקי הגזע שחוקקה גרמניה וליישמם דרך שורה של צווים וחוקים מגבילים ליהודים. אין זה פלא שעם פרוץ המלחמה והחמרת צעדי הרדיפה והדיכוי האנטישמיים צידדו יותר ויותר מיהודי לוב בבעלוֹת הברית.

600 איש הוזמנו לליל הסדר, מרביתם הובאו מרחוק: בזמן המלחמה גורשו יהודי בנגזי למחנות באזור טריפולי, והם הוחזרו לבתיהם בהדרגה לאחר שהשלימה בריטניה את כיבוש לוב בינואר 1943. נוסף עליהם ועל חיילי היחידות שארגנו את הסדר, הצטרפו לערב החגיגי חיילים קנדים, אמריקאים, בריטים ואוסטרלים ששירתו באזור.

לא רק ההתכנסות ממרחקים הייתה מאתגרת. הפקת אירוע בימי מלחמה עולמית הציבה שלל בעיות לוגיסטיות, ובראשן הצורך להדפיס כמות מספקת של הגדות. לשם כך החרימו המארגנים מברקים ומסמכים משרדיים של המושל הכללי של לוב, ועל גבם הדפיסו במכונת כתיבה את ההגדה. את ההדפסים שכפלו במכונת שכפול.

כמו הטקס הייחודי שעליו ניצח הרב אורבך, גם הגדת בנגזי איננה כתובה בפורמט המסורתי והמוכר לרובנו. היא עוצבה ואוגדה בידי החיילים עצמם במיוחד כדי לחגוג את סדר פסח בעיר המשוחררת בנגזי בשנת 1943. יש בה קטעים מודפסים ותוספות בכתב יד, קטעים מסורתיים ותוספות מותאמות והרבה איורים שציירו החיילים. ההגדה נפתחת בפסוק "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים" וממשיכה בפסקה בארמית "הא לחמא עניא".

יצירות נוספות

אוצר נדיר: פירוש המשנה בכתב ידו של הרמב"ם
רומיאו ויוליה של המזרח: סיפורם של לילא ומג'נון
הפריטים העתיקים בספרייה: קערות מכסחות שדים מבבל
השיר שהפך לסמל מלחמת יום כיפור
מהדורת התלמוד שכבשה את העולם היהודי בסערה
המפה העתיקה שהציבה את ירושלים במרכז העולם
אלנבי פינת בלפור: כך נולד הבה נגילה
הצצה נדירה אל העולם הפנטסטי של לאה גולדברג
סיפור הצלתה של אחת ההגדות היפות בעולם
אילן רמון בן ה־23 מחפש משמעות לחיים
קוראן איראני מלכותי בעין הסערה
למה צונזרה הגדת העצמאות של צה"ל?
הצצה לגרסה הלטינית הרשמית של התנ"ך
סיפורם המופלא של כתרי דמשק
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
פתרון תעלומת הדפים החסרים במחברת של חנה סנש
"מולדתי איבדה עצמה לדעת": שטפן צווייג נפרד מחייו
המסע הפלאי של הנביא מוחמד השמיימה
המעורבות האיטלקית בתולדות ספר הזוהר
Previous arrowNext arrow

tab1img1=האיור בשער הגדת בנגזי

tab1img2="אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו"

tab1img3="כנגד ארבעה בנים"

tab2img1=משמאל: שיר הלל לאביב. מימין: מסמך רשמי של "ממשלת לוב" הפשיסטית

tab2img3=הרב אורבך במדי קפטן של הצבא הבריטי. התמונה מתוך הספר "רשימות בימי מלחמה: מיומנו של רב ארץ־ישראלי בצבא הבריטי" מאת אפרים אלימלך אורבך (הוצאת משרד הביטחון)

tab3img2="הא לחמא עניא"

tab3img3="הננו חיילי ישראל במדבר". ההקדמה שחיברו החיילים העבריים להגדת בנגזי

tab4img2="תרדף באף ותשמידם מתחת שמי ה'"

tab4img3="ושבו בנים לגבולם"