הפריטים העתיקים בספרייה: קערות מכסחות שדים מבבל
בבל. אמצע האלף הראשון לספירה. אדם קם בבוקר, סובל ממיחושים בבטן או מכאב אחר שמונע בעדו לצאת מביתו ולהרוויח את לחמו. מה יש ביכולתו לעשות? בבבל (עיראק של היום) של אותם ימים עמדו לפניו כמה אפשרויות: להיוועץ בזקני העיר, לפנות לרופא הקרוב, להלל את שם השם או להזמין "קערת השבעה" שתלכוד את השדים שנכנסו בו.
קערות השבעה הן סוג של קמע. מדובר בקערות חרס שעליהן נכתבו ואוירו ברכות, קללות ונוסחאות מאגיות. את הקערות קברו ברצפת הבית כדי להגן על הבעלים, בני המשפחה והרכוש מפני התקפות של שדים ומזיקים. בין המאה החמישית למאה השמינית לספירה הוצפה בבל בקערות השבעה ללכידת דֵמונים.
לא רק יהודים כתבו ורכשו קערות מאגיות לגירוש שדים, אבל מממצאים ארכיאולוגיים אפשר לשער שהיהודים נחשבו למומחים בתחום. יותר מ־60 אחוז מהקערות המאגיות שנמצאו עד היום נכתבו בידי "קוסמים" יהודים, הן עבור יהודים והן עבור לא יהודים. כל קערה נעשתה בעבודת יד ואין שתי קערות זהות, אם כי זוהו נוסחאות שחוזרות על עצמן בקערות רבות. רוב הקערות יוצרו בהזמנה מיוחדת מראש עבור הלקוח, ושמו נכתב על גבי הקערה.
בבל. אמצע האלף הראשון לספירה. אדם קם בבוקר, סובל ממיחושים בבטן או מכאב אחר שמונע בעדו לצאת מביתו ולהרוויח את לחמו. מה יש ביכולתו לעשות? בבבל (עיראק של היום) של אותם ימים עמדו לפניו כמה אפשרויות: להיוועץ בזקני העיר, לפנות לרופא הקרוב, להלל את שם השם או להזמין "קערת השבעה" שתלכוד את השדים שנכנסו בו.
קערות השבעה הן סוג של קמע. מדובר בקערות חרס שעליהן נכתבו ואוירו ברכות, קללות ונוסחאות מאגיות. את הקערות קברו ברצפת הבית כדי להגן על הבעלים, בני המשפחה והרכוש מפני התקפות של שדים ומזיקים. בין המאה החמישית למאה השמינית לספירה הוצפה בבל בקערות השבעה ללכידת דֵמונים.
לא רק יהודים כתבו ורכשו קערות מאגיות לגירוש שדים, אבל מממצאים ארכיאולוגיים אפשר לשער שהיהודים נחשבו למומחים בתחום. יותר מ־60 אחוז מהקערות המאגיות שנמצאו עד היום נכתבו בידי "קוסמים" יהודים, הן עבור יהודים והן עבור לא יהודים. כל קערה נעשתה בעבודת יד ואין שתי קערות זהות, אם כי זוהו נוסחאות שחוזרות על עצמן בקערות רבות. רוב הקערות יוצרו בהזמנה מיוחדת מראש עבור הלקוח, ושמו נכתב על גבי הקערה.
בבל. אמצע האלף הראשון לספירה. אדם קם בבוקר, סובל ממיחושים בבטן או מכאב אחר שמונע בעדו לצאת מביתו ולהרוויח את לחמו. מה יש ביכולתו לעשות? בבבל (עיראק של היום) של אותם ימים עמדו לפניו כמה אפשרויות: להיוועץ בזקני העיר, לפנות לרופא הקרוב, להלל את שם השם או להזמין "קערת השבעה" שתלכוד את השדים שנכנסו בו.
קערות השבעה הן סוג של קמע. מדובר בקערות חרס שעליהן נכתבו ואוירו ברכות, קללות ונוסחאות מאגיות. את הקערות קברו ברצפת הבית כדי להגן על הבעלים, בני המשפחה והרכוש מפני התקפות של שדים ומזיקים. בין המאה החמישית למאה השמינית לספירה הוצפה בבל בקערות השבעה ללכידת דֵמונים.
לא רק יהודים כתבו ורכשו קערות מאגיות לגירוש שדים, אבל מממצאים ארכיאולוגיים אפשר לשער שהיהודים נחשבו למומחים בתחום. יותר מ־60 אחוז מהקערות המאגיות שנמצאו עד היום נכתבו בידי "קוסמים" יהודים, הן עבור יהודים והן עבור לא יהודים. כל קערה נעשתה בעבודת יד ואין שתי קערות זהות, אם כי זוהו נוסחאות שחוזרות על עצמן בקערות רבות. רוב הקערות יוצרו בהזמנה מיוחדת מראש עבור הלקוח, ושמו נכתב על גבי הקערה.
את הלחשים כתבו על גבי הקערות בשלושה ניבים של הארמית העתיקה: ארמית בבלית יהודית, מנדעית וסורית. בדרך כלל נכתב הטקסט בצד הפנימי של הקערה בצורת ספירלה, מהמרכז אל השוליים. כדי להמחיש את יעילות הלחש לפעמים הוסיפו לקערות ציורים כמו שד כבול, דמות של קוסם או דמות חיובית אחרת המאיימת על השדים המרושעים. כיום מוכרות כאלפיים קערות מאגיות כאלו, הנמצאות במוזיאונים ובאוספים פרטיים ברחבי העולם. רובן שמורות במחשכים ואי־אפשר לראותן.
לאחרונה נתרמו לספרייה הלאומית 216 קערות מאגיות נדירות מתוך האוסף הפרטי של האספן המנוח שלמה מוסיוף. הקערות הן בין הפריטים העתיקים ביותר הנמצאים ברשות הספרייה.
את הלחשים כתבו על גבי הקערות בשלושה ניבים של הארמית העתיקה: ארמית בבלית יהודית, מנדעית וסורית. בדרך כלל נכתב הטקסט בצד הפנימי של הקערה בצורת ספירלה, מהמרכז אל השוליים. כדי להמחיש את יעילות הלחש לפעמים הוסיפו לקערות ציורים כמו שד כבול, דמות של קוסם או דמות חיובית אחרת המאיימת על השדים המרושעים. כיום מוכרות כאלפיים קערות מאגיות כאלו, הנמצאות במוזיאונים ובאוספים פרטיים ברחבי העולם. רובן שמורות במחשכים ואי־אפשר לראותן.
לאחרונה נתרמו לספרייה הלאומית 216 קערות מאגיות נדירות מתוך האוסף הפרטי של האספן המנוח שלמה מוסיוף. הקערות הן בין הפריטים העתיקים ביותר הנמצאים ברשות הספרייה.
את הלחשים כתבו על גבי הקערות בשלושה ניבים של הארמית העתיקה: ארמית בבלית יהודית, מנדעית וסורית. בדרך כלל נכתב הטקסט בצד הפנימי של הקערה בצורת ספירלה, מהמרכז אל השוליים. כדי להמחיש את יעילות הלחש לפעמים הוסיפו לקערות ציורים כמו שד כבול, דמות של קוסם או דמות חיובית אחרת המאיימת על השדים המרושעים. כיום מוכרות כאלפיים קערות מאגיות כאלו, הנמצאות במוזיאונים ובאוספים פרטיים ברחבי העולם. רובן שמורות במחשכים ואי־אפשר לראותן.
לאחרונה נתרמו לספרייה הלאומית 216 קערות מאגיות נדירות מתוך האוסף הפרטי של האספן המנוח שלמה מוסיוף. הקערות הן בין הפריטים העתיקים ביותר הנמצאים ברשות הספרייה.
אחת מהקערות הבולטות באוסף השמור בספרייה נקראה "מוסיוף 139". החוקר פרופ' משה מורגנשטרן מהחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב זיהה בקערה ארבעה לחשים שונים, שכולם כולאים שד עומד וידיו שלובות וקשורות. וזהו הלחש הראשון, כפי שתרגם פרופ' מורגנשטרן במאמרו על קערת ההשבעה:
"באזיקים של ברזל ואסורות הליליות בשרשרות של עור. בשמם של החיים הגדולים, ובשמו של מנדא ד־חייא, הרופא, אדון כל הרפואות. רפואה וחימוש וחתימה ושמירה גדולה של חוזקה תהיה לו, ותשמור את ביתו, מעונו, היכלו ובניינו. ואת אשתו ואת בניו הזכרים ואת בנותיו הנקבות ואת גופו של מאהאן בן זאדוי ואשתו מאבורזאק בת ובאהריזאג. אסורים הסהירים באזיקים של ברזל, ואסורות הליליות בשלשלות של עופרת. אסורים הדיווים הזכרים המכשפים, ואסורות הליליות הנקבות המכשפות, המראות חלומות שנואים ודמויות שנואות לבני אנוש [ולבניו של] אדם, ומטמאים אותם ומעמידים אותם בערפילים הגדולים של החושך. אסורים כל הרוחות הרעות, המציקות והמצחינות והמסריחות, שראשיהן לא יישאו וזוהר פניהם לא ירימו, ולרעה לא יביטו עליו, על גופו וביתו ואשתו ובניו ובנותיו של מאהאן בן זאדוי ועל אשתו מאבורזאק בת ובאהריזאג ועל בניהם הזכרים ועל בנותיהן הנקבות".
אחת מהקערות הבולטות באוסף השמור בספרייה נקראה "מוסיוף 139". החוקר פרופ' משה מורגנשטרן מהחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב זיהה בקערה ארבעה לחשים שונים, שכולם כולאים שד עומד וידיו שלובות וקשורות. וזהו הלחש הראשון, כפי שתרגם פרופ' מורגנשטרן במאמרו על קערת ההשבעה:
"באזיקים של ברזל ואסורות הליליות בשרשרות של עור. בשמם של החיים הגדולים, ובשמו של מנדא ד־חייא, הרופא, אדון כל הרפואות. רפואה וחימוש וחתימה ושמירה גדולה של חוזקה תהיה לו, ותשמור את ביתו, מעונו, היכלו ובניינו. ואת אשתו ואת בניו הזכרים ואת בנותיו הנקבות ואת גופו של מאהאן בן זאדוי ואשתו מאבורזאק בת ובאהריזאג. אסורים הסהירים באזיקים של ברזל, ואסורות הליליות בשלשלות של עופרת. אסורים הדיווים הזכרים המכשפים, ואסורות הליליות הנקבות המכשפות, המראות חלומות שנואים ודמויות שנואות לבני אנוש [ולבניו של] אדם, ומטמאים אותם ומעמידים אותם בערפילים הגדולים של החושך. אסורים כל הרוחות הרעות, המציקות והמצחינות והמסריחות, שראשיהן לא יישאו וזוהר פניהם לא ירימו, ולרעה לא יביטו עליו, על גופו וביתו ואשתו ובניו ובנותיו של מאהאן בן זאדוי ועל אשתו מאבורזאק בת ובאהריזאג ועל בניהם הזכרים ועל בנותיהן הנקבות".
אחת מהקערות הבולטות באוסף השמור בספרייה נקראה "מוסיוף 139". החוקר פרופ' משה מורגנשטרן מהחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב זיהה בקערה ארבעה לחשים שונים, שכולם כולאים שד עומד וידיו שלובות וקשורות. וזהו הלחש הראשון, כפי שתרגם פרופ' מורגנשטרן במאמרו על קערת ההשבעה:
"באזיקים של ברזל ואסורות הליליות בשרשרות של עור. בשמם של החיים הגדולים, ובשמו של מנדא ד־חייא, הרופא, אדון כל הרפואות. רפואה וחימוש וחתימה ושמירה גדולה של חוזקה תהיה לו, ותשמור את ביתו, מעונו, היכלו ובניינו. ואת אשתו ואת בניו הזכרים ואת בנותיו הנקבות ואת גופו של מאהאן בן זאדוי ואשתו מאבורזאק בת ובאהריזאג. אסורים הסהירים באזיקים של ברזל, ואסורות הליליות בשלשלות של עופרת. אסורים הדיווים הזכרים המכשפים, ואסורות הליליות הנקבות המכשפות, המראות חלומות שנואים ודמויות שנואות לבני אנוש [ולבניו של] אדם, ומטמאים אותם ומעמידים אותם בערפילים הגדולים של החושך. אסורים כל הרוחות הרעות, המציקות והמצחינות והמסריחות, שראשיהן לא יישאו וזוהר פניהם לא ירימו, ולרעה לא יביטו עליו, על גופו וביתו ואשתו ובניו ובנותיו של מאהאן בן זאדוי ועל אשתו מאבורזאק בת ובאהריזאג ועל בניהם הזכרים ועל בנותיהן הנקבות".
יצירות נוספות
.jpg)
tab1img1=קערת השבעה. מרבית הקערות שנמצאו נוצרו בידי יהודים
tab2img1=לחשים על קערת השבעה. בדרך כלל נכתבו בצורת ספירלה
tab3img2=קערת "מוסיוף 139". "אסורות הליליות בשלשלות של עופרת"
.svg)
