מהדורת התלמוד שכבשה את העולם היהודי בסערה
בראשית המאה ה־16 נעשתה ונציה למרכז הדפסת ספרים, אולם יהודים לא הורשו להחזיק בבעלותם בתי דפוס. ובכל זאת יצירות עבריות ויהודיות הודפסו בבתי דפוס שבעליהם אינם יהודים מפני שהללו קיוו להשיג רווח כספי ממכירת הספרים לקוראים יהודים. נוסף על כך תרבות הרנסנס של אותם ימים עודדה גם את הקוראים הנוצרים לחזור למקורות הקדומים – שכללו מקורות עבריים – וכך נוספו קוראים נוצרים לקהל היעד של הטקסטים העבריים.
בראשית המאה ה־16 נעשתה ונציה למרכז הדפסת ספרים, אולם יהודים לא הורשו להחזיק בבעלותם בתי דפוס. ובכל זאת יצירות עבריות ויהודיות הודפסו בבתי דפוס שבעליהם אינם יהודים מפני שהללו קיוו להשיג רווח כספי ממכירת הספרים לקוראים יהודים. נוסף על כך תרבות הרנסנס של אותם ימים עודדה גם את הקוראים הנוצרים לחזור למקורות הקדומים – שכללו מקורות עבריים – וכך נוספו קוראים נוצרים לקהל היעד של הטקסטים העבריים.
בראשית המאה ה־16 נעשתה ונציה למרכז הדפסת ספרים, אולם יהודים לא הורשו להחזיק בבעלותם בתי דפוס. ובכל זאת יצירות עבריות ויהודיות הודפסו בבתי דפוס שבעליהם אינם יהודים מפני שהללו קיוו להשיג רווח כספי ממכירת הספרים לקוראים יהודים. נוסף על כך תרבות הרנסנס של אותם ימים עודדה גם את הקוראים הנוצרים לחזור למקורות הקדומים – שכללו מקורות עבריים – וכך נוספו קוראים נוצרים לקהל היעד של הטקסטים העבריים.
בנסיבות הללו הודפסה המהדורה הראשונה אי פעם של התלמוד הבבלי בשלמותו. מדובר בתלמוד בומברג, שהודפס בשנים 1523-1520. עותק נדיר מהמהדורה המודפסת הזו שמור בספרייה הלאומית.
מסמך שהגיע לאוסף רנה ברגינסקי שבציריך חושף את הסיפור המעניין מאחורי הדפסת תלמוד בומברג. מהמסמך מתברר שב־13 באפריל 1518 קיבל המדפיס הנוצרי דניאל בומברג את הפריווילגיה, כלומר האישור הרשמי, מהאפיפיור ליאו העשירי בכבודו ובעצמו להדפסת המהדורה הראשונה של התלמוד בוונציה. אך הייתה זו אליה וקוץ בה.
הפריווילגיה שהעניק האפיפיור לבומברג קבעה מפורשות שבצד המהדורה החדשה של התלמוד יודפסו התשובות של המומר פליקס פרטנסיס – חיבור שמטרתו לסתור את ההתנגדויות לנצרות המופיעות בתלמוד.
בנסיבות הללו הודפסה המהדורה הראשונה אי פעם של התלמוד הבבלי בשלמותו. מדובר בתלמוד בומברג, שהודפס בשנים 1523-1520. עותק נדיר מהמהדורה המודפסת הזו שמור בספרייה הלאומית.
מסמך שהגיע לאוסף רנה ברגינסקי שבציריך חושף את הסיפור המעניין מאחורי הדפסת תלמוד בומברג. מהמסמך מתברר שב־13 באפריל 1518 קיבל המדפיס הנוצרי דניאל בומברג את הפריווילגיה, כלומר האישור הרשמי, מהאפיפיור ליאו העשירי בכבודו ובעצמו להדפסת המהדורה הראשונה של התלמוד בוונציה. אך הייתה זו אליה וקוץ בה.
הפריווילגיה שהעניק האפיפיור לבומברג קבעה מפורשות שבצד המהדורה החדשה של התלמוד יודפסו התשובות של המומר פליקס פרטנסיס – חיבור שמטרתו לסתור את ההתנגדויות לנצרות המופיעות בתלמוד.
בנסיבות הללו הודפסה המהדורה הראשונה אי פעם של התלמוד הבבלי בשלמותו. מדובר בתלמוד בומברג, שהודפס בשנים 1523-1520. עותק נדיר מהמהדורה המודפסת הזו שמור בספרייה הלאומית.
מסמך שהגיע לאוסף רנה ברגינסקי שבציריך חושף את הסיפור המעניין מאחורי הדפסת תלמוד בומברג. מהמסמך מתברר שב־13 באפריל 1518 קיבל המדפיס הנוצרי דניאל בומברג את הפריווילגיה, כלומר האישור הרשמי, מהאפיפיור ליאו העשירי בכבודו ובעצמו להדפסת המהדורה הראשונה של התלמוד בוונציה. אך הייתה זו אליה וקוץ בה.
הפריווילגיה שהעניק האפיפיור לבומברג קבעה מפורשות שבצד המהדורה החדשה של התלמוד יודפסו התשובות של המומר פליקס פרטנסיס – חיבור שמטרתו לסתור את ההתנגדויות לנצרות המופיעות בתלמוד.
היעדרן של עדויות היסטוריות מקשה עלינו לשחזר את צעדיו הבאים של בומברג. אך ברור שהמדפיס הממולח הבין כי צירוף חיבור נוצרי אפולוגטי למסכתות התלמוד ירחיק לקוחות פוטנציאליים. אפשר לשער שפנה שוב ושוב לחברו ומי שהיה בעבר מורו לעברית, פליקס פרטנסיס, וביקש ממנו לשכנע את האפיפיור לבטל את הדרישה.
כך או כך, הדרישה אכן בוטלה. באישור מחודש ששלח ב־20 לפברואר 1519 ביטל האפיפיור את דרישתו לצרף את התשובות של פרטנסיס ואפילו אישר לבומברג למנות מומחה (או כמה מומחים) בשפה העברית כדי לתקן במידת מה את התלמוד.
ייתכן שכל הסאגה הזאת הייתה נדחקת לשולי ההיסטוריה אלמלא העובדה שמהדורת בומברג לתלמוד כבשה את העולם היהודי בסערה וקבעה את אופן מספור עמודי התלמוד ועיצובם המוכר עד ימינו: הטקסט התלמודי במרכז העמוד, פירוש רש"י בצד הפנימי של הספר והתוספות בחלק החיצוני של העמוד.
היעדרן של עדויות היסטוריות מקשה עלינו לשחזר את צעדיו הבאים של בומברג. אך ברור שהמדפיס הממולח הבין כי צירוף חיבור נוצרי אפולוגטי למסכתות התלמוד ירחיק לקוחות פוטנציאליים. אפשר לשער שפנה שוב ושוב לחברו ומי שהיה בעבר מורו לעברית, פליקס פרטנסיס, וביקש ממנו לשכנע את האפיפיור לבטל את הדרישה.
כך או כך, הדרישה אכן בוטלה. באישור מחודש ששלח ב־20 לפברואר 1519 ביטל האפיפיור את דרישתו לצרף את התשובות של פרטנסיס ואפילו אישר לבומברג למנות מומחה (או כמה מומחים) בשפה העברית כדי לתקן במידת מה את התלמוד.
ייתכן שכל הסאגה הזאת הייתה נדחקת לשולי ההיסטוריה אלמלא העובדה שמהדורת בומברג לתלמוד כבשה את העולם היהודי בסערה וקבעה את אופן מספור עמודי התלמוד ועיצובם המוכר עד ימינו: הטקסט התלמודי במרכז העמוד, פירוש רש"י בצד הפנימי של הספר והתוספות בחלק החיצוני של העמוד.
היעדרן של עדויות היסטוריות מקשה עלינו לשחזר את צעדיו הבאים של בומברג. אך ברור שהמדפיס הממולח הבין כי צירוף חיבור נוצרי אפולוגטי למסכתות התלמוד ירחיק לקוחות פוטנציאליים. אפשר לשער שפנה שוב ושוב לחברו ומי שהיה בעבר מורו לעברית, פליקס פרטנסיס, וביקש ממנו לשכנע את האפיפיור לבטל את הדרישה.
כך או כך, הדרישה אכן בוטלה. באישור מחודש ששלח ב־20 לפברואר 1519 ביטל האפיפיור את דרישתו לצרף את התשובות של פרטנסיס ואפילו אישר לבומברג למנות מומחה (או כמה מומחים) בשפה העברית כדי לתקן במידת מה את התלמוד.
ייתכן שכל הסאגה הזאת הייתה נדחקת לשולי ההיסטוריה אלמלא העובדה שמהדורת בומברג לתלמוד כבשה את העולם היהודי בסערה וקבעה את אופן מספור עמודי התלמוד ועיצובם המוכר עד ימינו: הטקסט התלמודי במרכז העמוד, פירוש רש"י בצד הפנימי של הספר והתוספות בחלק החיצוני של העמוד.
יצירות נוספות
.jpg)
tab1img1=תלמוד בומברג. הודפס באישור האפיפיור
tab2img2=מסמך ונציאני מהמאה ה־16, המסכם את הפריווילגיות להדפסת ספרות רבנית. מתוך אוסף רנה ברגינסקי, ציריך. צילום: ארדון בר חמא
tab3img3=האפיפיור ליאו העשירי. ציור: רָפָאֵל
.svg)
