המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים

המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים

מחשבת מסלול למערת המכפלה (גרסת המאה ה־16): מגילת "ייחוס האבות" הכווינה עולי רגל למקומות הקדושים בארץ ישראל. מהחיבור נשמרו כתבי יד בודדים, שלושה מהם בספרייה הלאומית
No items found.
תקופה:
סימול:
טכניקה:
מקום הוצאה:

מחשבת מסלול למערת המכפלה (גרסת המאה ה־16): מגילת "ייחוס האבות" הכווינה עולי רגל למקומות הקדושים בארץ ישראל. מהחיבור נשמרו כתבי יד בודדים, שלושה מהם בספרייה הלאומית

כשהתנועה הציונית הדגישה את חשיבות ידיעת הארץ, כבר היה לכך תקדים: מימי הביניים ועד המאה ה־17 נפוצה בארץ ישראל סוגה שהוקדשה להכרת הארץ לשם סיוע לעולי הרגל מכל קצוות העולם היהודי לאתר את המקומות הקדושים וקברי הצדיקים הרבים בארץ ובסביבתה. הפצת החיבורים שימשה גם תעמולה לגיוס תרומות מיהודי הגולה ליישוב בארץ. בין שלל החיבורים בסוגה הזו בולט במיוחד "ייחוס האבות", או בשמו המלא "ייחוס האבות והנביאים והצדיקים ותנאים ואמוראים, עליהם השלום, בארץ ישראל ובחוצה לארץ, השם יעמיד לנו זכותם אמן".

המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן

כשהתנועה הציונית הדגישה את חשיבות ידיעת הארץ, כבר היה לכך תקדים: מימי הביניים ועד המאה ה־17 נפוצה בארץ ישראל סוגה שהוקדשה להכרת הארץ לשם סיוע לעולי הרגל מכל קצוות העולם היהודי לאתר את המקומות הקדושים וקברי הצדיקים הרבים בארץ ובסביבתה. הפצת החיבורים שימשה גם תעמולה לגיוס תרומות מיהודי הגולה ליישוב בארץ. בין שלל החיבורים בסוגה הזו בולט במיוחד "ייחוס האבות", או בשמו המלא "ייחוס האבות והנביאים והצדיקים ותנאים ואמוראים, עליהם השלום, בארץ ישראל ובחוצה לארץ, השם יעמיד לנו זכותם אמן".

המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן

כשהתנועה הציונית הדגישה את חשיבות ידיעת הארץ, כבר היה לכך תקדים: מימי הביניים ועד המאה ה־17 נפוצה בארץ ישראל סוגה שהוקדשה להכרת הארץ לשם סיוע לעולי הרגל מכל קצוות העולם היהודי לאתר את המקומות הקדושים וקברי הצדיקים הרבים בארץ ובסביבתה. הפצת החיבורים שימשה גם תעמולה לגיוס תרומות מיהודי הגולה ליישוב בארץ. בין שלל החיבורים בסוגה הזו בולט במיוחד "ייחוס האבות", או בשמו המלא "ייחוס האבות והנביאים והצדיקים ותנאים ואמוראים, עליהם השלום, בארץ ישראל ובחוצה לארץ, השם יעמיד לנו זכותם אמן".

המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן

המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן

החיבור "ייחוס האבות" הועתק פעמים רבות, ולעומת חיבורים אחרים מהסוג הזה ייחודו באיורים המעטרים אותו. מתוך העותקים הרבים של החיבור נמצאו עד היום פחות מעשרה כתבי יד, ושלושה מהם – שנכתבו כמגילות – שמורים בספרייה הלאומית. ההבדלים ביניהם מתבטאים בשינויים קלים בטקסט.

לדעת חוקרים, המעניינת שבשלוש המגילות השמורות בספרייה נוצרה בצפת בשנת שכ"ד, 1564, בידי השד"ר ("שלוחא דרבנן" – כינוי לשליח שנשלח מטעם חכמים בארץ לקהילות בגולה) אורי בן שמעון מביאלה. וכך כתב בן שמעון בסוף כתב היד:

"העתקתי זה אות באות מאגרת שנעשה בשנת רצ"ז לפ"ק [1537] ולפי שהייתי אני בעצמי ברוב המקומות הנ"ל וראיתי שלא נפל מדבריו ארצה וכל דבריו היו [בכ]יוון [גדול בא]מיתות האמנתיו גם על הנשאר והעתקתי הכל [בנחיצה רבה] והיה זה ביום חמשי בתענית אסתר [בש]נת ה'שכ"ד ליצירה פה צפת תוב"ב [=תיבנה ותכונן במהרה בימינו] נאם אורי ב"ר שמעון מבילא".

המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן

החיבור "ייחוס האבות" הועתק פעמים רבות, ולעומת חיבורים אחרים מהסוג הזה ייחודו באיורים המעטרים אותו. מתוך העותקים הרבים של החיבור נמצאו עד היום פחות מעשרה כתבי יד, ושלושה מהם – שנכתבו כמגילות – שמורים בספרייה הלאומית. ההבדלים ביניהם מתבטאים בשינויים קלים בטקסט.

לדעת חוקרים, המעניינת שבשלוש המגילות השמורות בספרייה נוצרה בצפת בשנת שכ"ד, 1564, בידי השד"ר ("שלוחא דרבנן" – כינוי לשליח שנשלח מטעם חכמים בארץ לקהילות בגולה) אורי בן שמעון מביאלה. וכך כתב בן שמעון בסוף כתב היד:

"העתקתי זה אות באות מאגרת שנעשה בשנת רצ"ז לפ"ק [1537] ולפי שהייתי אני בעצמי ברוב המקומות הנ"ל וראיתי שלא נפל מדבריו ארצה וכל דבריו היו [בכ]יוון [גדול בא]מיתות האמנתיו גם על הנשאר והעתקתי הכל [בנחיצה רבה] והיה זה ביום חמשי בתענית אסתר [בש]נת ה'שכ"ד ליצירה פה צפת תוב"ב [=תיבנה ותכונן במהרה בימינו] נאם אורי ב"ר שמעון מבילא".

המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן

החיבור "ייחוס האבות" הועתק פעמים רבות, ולעומת חיבורים אחרים מהסוג הזה ייחודו באיורים המעטרים אותו. מתוך העותקים הרבים של החיבור נמצאו עד היום פחות מעשרה כתבי יד, ושלושה מהם – שנכתבו כמגילות – שמורים בספרייה הלאומית. ההבדלים ביניהם מתבטאים בשינויים קלים בטקסט.

לדעת חוקרים, המעניינת שבשלוש המגילות השמורות בספרייה נוצרה בצפת בשנת שכ"ד, 1564, בידי השד"ר ("שלוחא דרבנן" – כינוי לשליח שנשלח מטעם חכמים בארץ לקהילות בגולה) אורי בן שמעון מביאלה. וכך כתב בן שמעון בסוף כתב היד:

"העתקתי זה אות באות מאגרת שנעשה בשנת רצ"ז לפ"ק [1537] ולפי שהייתי אני בעצמי ברוב המקומות הנ"ל וראיתי שלא נפל מדבריו ארצה וכל דבריו היו [בכ]יוון [גדול בא]מיתות האמנתיו גם על הנשאר והעתקתי הכל [בנחיצה רבה] והיה זה ביום חמשי בתענית אסתר [בש]נת ה'שכ"ד ליצירה פה צפת תוב"ב [=תיבנה ותכונן במהרה בימינו] נאם אורי ב"ר שמעון מבילא".

המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן

המגילה אומנם נפתחת בשבועה "אם אשכחך ירושלים…", אבל היות שעיקר עניינה הוא בקברי קדושים, היא לא ממשיכה בתיאור ירושלים אלא דווקא בתיאור קברי האבות בחברון וקבר רחל בבית לחם. רק אחר כך פונה המגילה לירושלים וממנה צפונה לשכם, מזרחה לבית שאן וטבריה ושוב צפונה לצפת, מערבה לחיפה ולכרמל ומשם לגליל התחתון.

המגילה לא עוצרת בגבולות הארץ ומתארת מקומות קדושים וקברי צדיקים גם מחוצה לה: בדמשק, בנציבין (כיום בטורקיה), בשושן הבירה (באיראן של היום) ובמצרים (בית הכנסת המיוחס למשה רבנו שבדמוה).

המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן

המגילה אומנם נפתחת בשבועה "אם אשכחך ירושלים…", אבל היות שעיקר עניינה הוא בקברי קדושים, היא לא ממשיכה בתיאור ירושלים אלא דווקא בתיאור קברי האבות בחברון וקבר רחל בבית לחם. רק אחר כך פונה המגילה לירושלים וממנה צפונה לשכם, מזרחה לבית שאן וטבריה ושוב צפונה לצפת, מערבה לחיפה ולכרמל ומשם לגליל התחתון.

המגילה לא עוצרת בגבולות הארץ ומתארת מקומות קדושים וקברי צדיקים גם מחוצה לה: בדמשק, בנציבין (כיום בטורקיה), בשושן הבירה (באיראן של היום) ובמצרים (בית הכנסת המיוחס למשה רבנו שבדמוה).

המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן

המגילה אומנם נפתחת בשבועה "אם אשכחך ירושלים…", אבל היות שעיקר עניינה הוא בקברי קדושים, היא לא ממשיכה בתיאור ירושלים אלא דווקא בתיאור קברי האבות בחברון וקבר רחל בבית לחם. רק אחר כך פונה המגילה לירושלים וממנה צפונה לשכם, מזרחה לבית שאן וטבריה ושוב צפונה לצפת, מערבה לחיפה ולכרמל ומשם לגליל התחתון.

המגילה לא עוצרת בגבולות הארץ ומתארת מקומות קדושים וקברי צדיקים גם מחוצה לה: בדמשק, בנציבין (כיום בטורקיה), בשושן הבירה (באיראן של היום) ובמצרים (בית הכנסת המיוחס למשה רבנו שבדמוה).

המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן

המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן

המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן

המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן

המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן
המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים
צילום: משה כהן

כשהתנועה הציונית הדגישה את חשיבות ידיעת הארץ, כבר היה לכך תקדים: מימי הביניים ועד המאה ה־17 נפוצה בארץ ישראל סוגה שהוקדשה להכרת הארץ לשם סיוע לעולי הרגל מכל קצוות העולם היהודי לאתר את המקומות הקדושים וקברי הצדיקים הרבים בארץ ובסביבתה. הפצת החיבורים שימשה גם תעמולה לגיוס תרומות מיהודי הגולה ליישוב בארץ. בין שלל החיבורים בסוגה הזו בולט במיוחד "ייחוס האבות", או בשמו המלא "ייחוס האבות והנביאים והצדיקים ותנאים ואמוראים, עליהם השלום, בארץ ישראל ובחוצה לארץ, השם יעמיד לנו זכותם אמן".

החיבור "ייחוס האבות" הועתק פעמים רבות, ולעומת חיבורים אחרים מהסוג הזה ייחודו באיורים המעטרים אותו. מתוך העותקים הרבים של החיבור נמצאו עד היום פחות מעשרה כתבי יד, ושלושה מהם – שנכתבו כמגילות – שמורים בספרייה הלאומית. ההבדלים ביניהם מתבטאים בשינויים קלים בטקסט.

לדעת חוקרים, המעניינת שבשלוש המגילות השמורות בספרייה נוצרה בצפת בשנת שכ"ד, 1564, בידי השד"ר ("שלוחא דרבנן" – כינוי לשליח שנשלח מטעם חכמים בארץ לקהילות בגולה) אורי בן שמעון מביאלה. וכך כתב בן שמעון בסוף כתב היד:

"העתקתי זה אות באות מאגרת שנעשה בשנת רצ"ז לפ"ק [1537] ולפי שהייתי אני בעצמי ברוב המקומות הנ"ל וראיתי שלא נפל מדבריו ארצה וכל דבריו היו [בכ]יוון [גדול בא]מיתות האמנתיו גם על הנשאר והעתקתי הכל [בנחיצה רבה] והיה זה ביום חמשי בתענית אסתר [בש]נת ה'שכ"ד ליצירה פה צפת תוב"ב [=תיבנה ותכונן במהרה בימינו] נאם אורי ב"ר שמעון מבילא".

המגילה אומנם נפתחת בשבועה "אם אשכחך ירושלים…", אבל היות שעיקר עניינה הוא בקברי קדושים, היא לא ממשיכה בתיאור ירושלים אלא דווקא בתיאור קברי האבות בחברון וקבר רחל בבית לחם. רק אחר כך פונה המגילה לירושלים וממנה צפונה לשכם, מזרחה לבית שאן וטבריה ושוב צפונה לצפת, מערבה לחיפה ולכרמל ומשם לגליל התחתון.

המגילה לא עוצרת בגבולות הארץ ומתארת מקומות קדושים וקברי צדיקים גם מחוצה לה: בדמשק, בנציבין (כיום בטורקיה), בשושן הבירה (באיראן של היום) ובמצרים (בית הכנסת המיוחס למשה רבנו שבדמוה).

יצירות נוספות

אוצר נדיר: פירוש המשנה בכתב ידו של הרמב"ם
רומיאו ויוליה של המזרח: סיפורם של לילא ומג'נון
הפריטים העתיקים בספרייה: קערות מכסחות שדים מבבל
השיר שהפך לסמל מלחמת יום כיפור
מהדורת התלמוד שכבשה את העולם היהודי בסערה
המפה העתיקה שהציבה את ירושלים במרכז העולם
הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
אלנבי פינת בלפור: כך נולד הבה נגילה
הצצה נדירה אל העולם הפנטסטי של לאה גולדברג
סיפור הצלתה של אחת ההגדות היפות בעולם
אילן רמון בן ה־23 מחפש משמעות לחיים
קוראן איראני מלכותי בעין הסערה
למה צונזרה הגדת העצמאות של צה"ל?
הצצה לגרסה הלטינית הרשמית של התנ"ך
סיפורם המופלא של כתרי דמשק
פתרון תעלומת הדפים החסרים במחברת של חנה סנש
"מולדתי איבדה עצמה לדעת": שטפן צווייג נפרד מחייו
המסע הפלאי של הנביא מוחמד השמיימה
המעורבות האיטלקית בתולדות ספר הזוהר
Previous arrowNext arrow

tab1img1="השם יעמיד לנו זכותם אמן". מגילת "ייחוס האבות"

tab2img3=תיאור מערת המכפלה במגילת "ייחוס האבות"

tab3img3=אזכור קבר הרמב"ם במגילה

tab4img1="אלה הצדיקים שבחוצה לארץ עליהם השלום". מהמגילה