המגילה המאוירת שהקדימה את ווייז במאות שנים

מחשבת מסלול למערת המכפלה (גרסת המאה ה־16): מגילת "ייחוס האבות" הכווינה עולי רגל למקומות הקדושים בארץ ישראל. מהחיבור נשמרו כתבי יד בודדים, שלושה מהם בספרייה הלאומית

תקופה:

סימול:

טכניקה:

מקום הוצאה:

כשהתנועה הציונית הדגישה את חשיבות ידיעת הארץ, כבר היה לכך תקדים: מימי הביניים ועד המאה ה־17 נפוצה בארץ ישראל סוגה שהוקדשה להכרת הארץ לשם סיוע לעולי הרגל מכל קצוות העולם היהודי לאתר את המקומות הקדושים וקברי הצדיקים הרבים בארץ ובסביבתה. הפצת החיבורים שימשה גם תעמולה לגיוס תרומות מיהודי הגולה ליישוב בארץ. בין שלל החיבורים בסוגה הזו בולט במיוחד "ייחוס האבות", או בשמו המלא "ייחוס האבות והנביאים והצדיקים ותנאים ואמוראים, עליהם השלום, בארץ ישראל ובחוצה לארץ, השם יעמיד לנו זכותם אמן".

‍

צילום: משה כהן

כשהתנועה הציונית הדגישה את חשיבות ידיעת הארץ, כבר היה לכך תקדים: מימי הביניים ועד המאה ה־17 נפוצה בארץ ישראל סוגה שהוקדשה להכרת הארץ לשם סיוע לעולי הרגל מכל קצוות העולם היהודי לאתר את המקומות הקדושים וקברי הצדיקים הרבים בארץ ובסביבתה. הפצת החיבורים שימשה גם תעמולה לגיוס תרומות מיהודי הגולה ליישוב בארץ. בין שלל החיבורים בסוגה הזו בולט במיוחד "ייחוס האבות", או בשמו המלא "ייחוס האבות והנביאים והצדיקים ותנאים ואמוראים, עליהם השלום, בארץ ישראל ובחוצה לארץ, השם יעמיד לנו זכותם אמן".

‍

צילום: משה כהן

כשהתנועה הציונית הדגישה את חשיבות ידיעת הארץ, כבר היה לכך תקדים: מימי הביניים ועד המאה ה־17 נפוצה בארץ ישראל סוגה שהוקדשה להכרת הארץ לשם סיוע לעולי הרגל מכל קצוות העולם היהודי לאתר את המקומות הקדושים וקברי הצדיקים הרבים בארץ ובסביבתה. הפצת החיבורים שימשה גם תעמולה לגיוס תרומות מיהודי הגולה ליישוב בארץ. בין שלל החיבורים בסוגה הזו בולט במיוחד "ייחוס האבות", או בשמו המלא "ייחוס האבות והנביאים והצדיקים ותנאים ואמוראים, עליהם השלום, בארץ ישראל ובחוצה לארץ, השם יעמיד לנו זכותם אמן".

צילום: משה כהן

‍

צילום: משה כהן

החיבור "ייחוס האבות" הועתק פעמים רבות, ולעומת חיבורים אחרים מהסוג הזה ייחודו באיורים המעטרים אותו. מתוך העותקים הרבים של החיבור נמצאו עד היום פחות מעשרה כתבי יד, ושלושה מהם – שנכתבו כמגילות – שמורים בספרייה הלאומית. ההבדלים ביניהם מתבטאים בשינויים קלים בטקסט.

לדעת חוקרים, המעניינת שבשלוש המגילות השמורות בספרייה נוצרה בצפת בשנת שכ"ד, 1564, בידי השד"ר ("שלוחא דרבנן" – כינוי לשליח שנשלח מטעם חכמים בארץ לקהילות בגולה) אורי בן שמעון מביאלה. וכך כתב בן שמעון בסוף כתב היד:

"העתקתי זה אות באות מאגרת שנעשה בשנת רצ"ז לפ"ק [1537] ולפי שהייתי אני בעצמי ברוב המקומות הנ"ל וראיתי שלא נפל מדבריו ארצה וכל דבריו היו [בכ]יוון [גדול בא]מיתות האמנתיו גם על הנשאר והעתקתי הכל [בנחיצה רבה] והיה זה ביום חמשי בתענית אסתר [בש]נת ה'שכ"ד ליצירה פה צפת תוב"ב [=תיבנה ותכונן במהרה בימינו] נאם אורי ב"ר שמעון מבילא".

צילום: משה כהן

החיבור "ייחוס האבות" הועתק פעמים רבות, ולעומת חיבורים אחרים מהסוג הזה ייחודו באיורים המעטרים אותו. מתוך העותקים הרבים של החיבור נמצאו עד היום פחות מעשרה כתבי יד, ושלושה מהם – שנכתבו כמגילות – שמורים בספרייה הלאומית. ההבדלים ביניהם מתבטאים בשינויים קלים בטקסט.

לדעת חוקרים, המעניינת שבשלוש המגילות השמורות בספרייה נוצרה בצפת בשנת שכ"ד, 1564, בידי השד"ר ("שלוחא דרבנן" – כינוי לשליח שנשלח מטעם חכמים בארץ לקהילות בגולה) אורי בן שמעון מביאלה. וכך כתב בן שמעון בסוף כתב היד:

"העתקתי זה אות באות מאגרת שנעשה בשנת רצ"ז לפ"ק [1537] ולפי שהייתי אני בעצמי ברוב המקומות הנ"ל וראיתי שלא נפל מדבריו ארצה וכל דבריו היו [בכ]יוון [גדול בא]מיתות האמנתיו גם על הנשאר והעתקתי הכל [בנחיצה רבה] והיה זה ביום חמשי בתענית אסתר [בש]נת ה'שכ"ד ליצירה פה צפת תוב"ב [=תיבנה ותכונן במהרה בימינו] נאם אורי ב"ר שמעון מבילא".

צילום: משה כהן

החיבור "ייחוס האבות" הועתק פעמים רבות, ולעומת חיבורים אחרים מהסוג הזה ייחודו באיורים המעטרים אותו. מתוך העותקים הרבים של החיבור נמצאו עד היום פחות מעשרה כתבי יד, ושלושה מהם – שנכתבו כמגילות – שמורים בספרייה הלאומית. ההבדלים ביניהם מתבטאים בשינויים קלים בטקסט.

לדעת חוקרים, המעניינת שבשלוש המגילות השמורות בספרייה נוצרה בצפת בשנת שכ"ד, 1564, בידי השד"ר ("שלוחא דרבנן" – כינוי לשליח שנשלח מטעם חכמים בארץ לקהילות בגולה) אורי בן שמעון מביאלה. וכך כתב בן שמעון בסוף כתב היד:

"העתקתי זה אות באות מאגרת שנעשה בשנת רצ"ז לפ"ק [1537] ולפי שהייתי אני בעצמי ברוב המקומות הנ"ל וראיתי שלא נפל מדבריו ארצה וכל דבריו היו [בכ]יוון [גדול בא]מיתות האמנתיו גם על הנשאר והעתקתי הכל [בנחיצה רבה] והיה זה ביום חמשי בתענית אסתר [בש]נת ה'שכ"ד ליצירה פה צפת תוב"ב [=תיבנה ותכונן במהרה בימינו] נאם אורי ב"ר שמעון מבילא".

צילום: משה כהן

המגילה אומנם נפתחת בשבועה "אם אשכחך ירושלים…", אבל היות שעיקר עניינה הוא בקברי קדושים, היא לא ממשיכה בתיאור ירושלים אלא דווקא בתיאור קברי האבות בחברון וקבר רחל בבית לחם. רק אחר כך פונה המגילה לירושלים וממנה צפונה לשכם, מזרחה לבית שאן וטבריה ושוב צפונה לצפת, מערבה לחיפה ולכרמל ומשם לגליל התחתון.

המגילה לא עוצרת בגבולות הארץ ומתארת מקומות קדושים וקברי צדיקים גם מחוצה לה: בדמשק, בנציבין (כיום בטורקיה), בשושן הבירה (באיראן של היום) ובמצרים (בית הכנסת המיוחס למשה רבנו שבדמוה).

‍

צילום: משה כהן

המגילה אומנם נפתחת בשבועה "אם אשכחך ירושלים…", אבל היות שעיקר עניינה הוא בקברי קדושים, היא לא ממשיכה בתיאור ירושלים אלא דווקא בתיאור קברי האבות בחברון וקבר רחל בבית לחם. רק אחר כך פונה המגילה לירושלים וממנה צפונה לשכם, מזרחה לבית שאן וטבריה ושוב צפונה לצפת, מערבה לחיפה ולכרמל ומשם לגליל התחתון.

המגילה לא עוצרת בגבולות הארץ ומתארת מקומות קדושים וקברי צדיקים גם מחוצה לה: בדמשק, בנציבין (כיום בטורקיה), בשושן הבירה (באיראן של היום) ובמצרים (בית הכנסת המיוחס למשה רבנו שבדמוה).

‍

צילום: משה כהן

המגילה אומנם נפתחת בשבועה "אם אשכחך ירושלים…", אבל היות שעיקר עניינה הוא בקברי קדושים, היא לא ממשיכה בתיאור ירושלים אלא דווקא בתיאור קברי האבות בחברון וקבר רחל בבית לחם. רק אחר כך פונה המגילה לירושלים וממנה צפונה לשכם, מזרחה לבית שאן וטבריה ושוב צפונה לצפת, מערבה לחיפה ולכרמל ומשם לגליל התחתון.

המגילה לא עוצרת בגבולות הארץ ומתארת מקומות קדושים וקברי צדיקים גם מחוצה לה: בדמשק, בנציבין (כיום בטורקיה), בשושן הבירה (באיראן של היום) ובמצרים (בית הכנסת המיוחס למשה רבנו שבדמוה).

צילום: משה כהן

‍

צילום: משה כהן

‍

לצפייה בפריט בקטלוג הספרייה

‍