הצצה נדירה אל העולם הפנטסטי של לאה גולדברג

לאורך כל חייה הוכיחה לאה גולדברג שהיא מפעל ספרותי של אישה אחת. היא כתבה מאמרים באקדמיה, ספרי ילדים, סיפורים בפרוזה, שירים בחרוזים ושירה גבוהה – קשה לחשוב על סוגה ספרותית שהיוצרת הפורה והמופלאה הזאת דילגה עליה.

בין מדפי הספרייה הלאומית שמורים לא רק הספרים המודפסים שלה, אלא גם כתב יד של אחד מהספרים הראשונים שחיברה, ספר הילדים "ידידי מרחוב ארנון".

"ידידי מרחוב ארנון" לא היה הספר הראשון שפרסמה גולדברג. הכבוד הזה שמור לספר השירה "טבעות עשן", שהוציאה ב־1935, שנת עלייתה לארץ. אך לספר הילדים הקסום "ידידי מרחוב ארנון" יש מקום של כבוד בהיותו ספר הפרוזה הראשון של גולדברג, שראה אור בספטמבר 1943.

הספר מכיל ארבעה סיפורי הרפתקאות פנטסטיים, כמו תאומים שזורעים סוכריות וכלבה אוסטרית שמקבלת פקודות רק בעברית. ולמרות זאת היוצרת מבטיחה חוויה מעט שונה לילדות וילדים שעקבו בשקיקה אחרי הסיפורים הרבים שהוציאה עד אז לאור.

בהקדמה לספר גילתה לקוראיה כי "הַסִפּוּרִים שֶׁבַּסֵפֶר הֲזֶה נִכְתְּבוּ בְּצוּרָה קְצָת אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר סִפּוּרַי הָאֲחֵרִים: בְּסֵפֶר זֶה יֵשׁ הַרְבֵּה מְאֹד דְבָרִים שֶׁבֶּאֱמֶת הָיוּ בֶּאֱמֶת. רֵאשִׁית כֹּל גַּרְתִּי אָז בְּתֵל אָבִיב בִּרְחוֹב אַרְנוֹן וּמִסְפַּר הַבַּיִת שֶׁלִּי הָיָה בֶּאֱמֶת מִסְפָּר 15 וּבֶאֱמֶת בְּפִנַּת הָרְחוֹב הָיָה בַּית כָּחֹל (…) גַּם יְדִידַי הַקְּטַנִּים מֵרְחוֹב אַרְנוֹן כֻּלָם הָיוּ בַּמְצִיאוּת כָּאֵלֶּה כְּמוֹ שֶׁתֵּאַרְתִי אוֹתָם, וְהָיִינוּ יְדִידִים. רוּתִי וְיוֹנָה לְמָשָׁל, הָיוּ בֶּאֱמֶת תְּאוֹמִים וּקְטַנִים. עַכְשָׁו הֵם עוֹד תְּאוֹמִים אֲבָל כְּבָר גְּדוֹלִים."

לא מעטים מקוראיה הצעירים מצאו בשורות האלו הבטחה אפשרית. במשך שנות יצירתה בארץ שלחו ילדות וילדים רבים מכתבי ההערצה אל "המשוררת לאה" בבקשה שתבקרם, או אולי תסכים שיבקרו אותה. ואם פגישה כזו לא תתממש? הם יסתפקו בכך ש"רק" תכתוב עליהם סיפור משעשע או שיר מחורז. בודדים מהמכתבים האלה שמורים בארכיון הספרייה הלאומית, ואפילו המקבץ הקטנטן הזה מלמד משהו על הפופולריות העצומה של היוצרת החד־פעמית הזאת בקרב ילדי היישוב העברי והמדינה הצעירה.

כתב היד של "ידידי מרחוב ארנון" השמור בספרייה לא כולל את ההקדמה המקסימה שחיברה גולדברג, והוא מכיל רק כמחצית מהתוכן שבספר המודפס בצירוף תיקונים שהוסיפה לאה גולדברג עצמה על כתב היד המקורי, במטרה להתאים את לשונו לעברית של ילדי הארץ. ועל אף החלקיות, מדובר באחת הגרסאות הסופיות של הספר – גרסה מנוקדת וקסומה – המכילה 114 עמודים בכתב ידה של לאה גולדברג.

את כתב היד תרם הסופר, העיתונאי וחוקר הספרות המוערך אברהם ב. יפה, שהיה חבר קרוב של גולדברג וחיבר שני ספרים מונוגרפיים על חייה ויצירתה.

לצפייה בפריט בקטלוג הספרייה