.jpg)
המסע הפלאי של הנביא מוחמד השמיימה
ירושלים אומנם אינה מוזכרת במפורש בקוראן, אך רוב הפרשנים המוסלמים גורסים כי "מסגד אל־אקצא" (שפירושו המסגד הקיצון) הנזכר בפסוק המתאר את מסע הלילה של הנביא מוחמד מכוון להר הבית בירושלים. פסוק אחד ויחיד (סורה 17 פסוק 1) בקוראן מתייחס למסעו הלילי של הנביא מוחמד, ובו כתוב: "יִשְׁתַּבַּח אֲשֶׁר הִסִּיעַ אֶת עַבְדּוֹ לַיְלָה מִן הַמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ אֶל הַמִּסְגָּד הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר בֵּרַכְנוּ אֶת מַעְגָּלוֹ" (תרגום: יוסף יואל ריבלין).
בדומה לפרשני המקרא, גם הפרשנים המוסלמים המאוחרים שקדו על פיתוח והעשרה של הסיפורים והרמיזות שמצאו בקוראן. וכך, מסורות מאוחרות כבר תיארו בפירוט רב את מסע עליית הנביא השמיימה מירושלים, שהתקבעה במסורת המוסלמית כמקומו של אל־אקצא. את דרכו עשה הנביא על גב בהמת רכיבה פלאית ששמה אל־בּוּראק. כמו שבטח שמתם לב, גם אל־בוראק וגם עלייתו השמיימה של הנביא מוחמד לא מוזכרות בפסוק המדובר.
ירושלים אומנם אינה מוזכרת במפורש בקוראן, אך רוב הפרשנים המוסלמים גורסים כי "מסגד אל־אקצא" (שפירושו המסגד הקיצון) הנזכר בפסוק המתאר את מסע הלילה של הנביא מוחמד מכוון להר הבית בירושלים. פסוק אחד ויחיד (סורה 17 פסוק 1) בקוראן מתייחס למסעו הלילי של הנביא מוחמד, ובו כתוב: "יִשְׁתַּבַּח אֲשֶׁר הִסִּיעַ אֶת עַבְדּוֹ לַיְלָה מִן הַמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ אֶל הַמִּסְגָּד הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר בֵּרַכְנוּ אֶת מַעְגָּלוֹ" (תרגום: יוסף יואל ריבלין).
בדומה לפרשני המקרא, גם הפרשנים המוסלמים המאוחרים שקדו על פיתוח והעשרה של הסיפורים והרמיזות שמצאו בקוראן. וכך, מסורות מאוחרות כבר תיארו בפירוט רב את מסע עליית הנביא השמיימה מירושלים, שהתקבעה במסורת המוסלמית כמקומו של אל־אקצא. את דרכו עשה הנביא על גב בהמת רכיבה פלאית ששמה אל־בּוּראק. כמו שבטח שמתם לב, גם אל־בוראק וגם עלייתו השמיימה של הנביא מוחמד לא מוזכרות בפסוק המדובר.
ירושלים אומנם אינה מוזכרת במפורש בקוראן, אך רוב הפרשנים המוסלמים גורסים כי "מסגד אל־אקצא" (שפירושו המסגד הקיצון) הנזכר בפסוק המתאר את מסע הלילה של הנביא מוחמד מכוון להר הבית בירושלים. פסוק אחד ויחיד (סורה 17 פסוק 1) בקוראן מתייחס למסעו הלילי של הנביא מוחמד, ובו כתוב: "יִשְׁתַּבַּח אֲשֶׁר הִסִּיעַ אֶת עַבְדּוֹ לַיְלָה מִן הַמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ אֶל הַמִּסְגָּד הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר בֵּרַכְנוּ אֶת מַעְגָּלוֹ" (תרגום: יוסף יואל ריבלין).
בדומה לפרשני המקרא, גם הפרשנים המוסלמים המאוחרים שקדו על פיתוח והעשרה של הסיפורים והרמיזות שמצאו בקוראן. וכך, מסורות מאוחרות כבר תיארו בפירוט רב את מסע עליית הנביא השמיימה מירושלים, שהתקבעה במסורת המוסלמית כמקומו של אל־אקצא. את דרכו עשה הנביא על גב בהמת רכיבה פלאית ששמה אל־בּוּראק. כמו שבטח שמתם לב, גם אל־בוראק וגם עלייתו השמיימה של הנביא מוחמד לא מוזכרות בפסוק המדובר.
אחד מהפיתוחים היפים ביותר, גם חזותית וגם פואטית, המתאר את מסעו של הנביא מוחמד לירושלים נמצא בכתב יד יפיפה השמור בספרייה הלאומית. זהו כתב יד של החמסה – אוסף הכולל חמישה שירים – שחיבר המשורר חכים ג'מאל א־דין נזאמי, המכונה גם "הנזאמי מגנג'ה". הוא היה משורר פרסי, יליד העיר גנג'ה (כיום באזרבייג'ן), שחי בימי הביניים בין השנים 1141 ל־1209. מעט מאוד ידוע על חייו של המשורר המוערך הזה, אך שירתו נערצת בכל העולם המוסלמי המזרחי. הנזאמי כתב על אהבה נכזבת כמו גם על כיבושיו של אלכסנדר הגדול, אך הפריט המעניין ששמור בספרייה נוגע דווקא לנושא מרכזי במסורת המוסלמית – עליית הנביא מוחמד השמיימה מירושלים הקדושה.
כתב היד המרשים משקף את הסיפור לפי האמונה המוסלמית: לצורך יציאתו למסעו הועמדה לרשות הנביא מוחמד בהמה פנטסטית, אל־בוראק. מלבד נאמנותה חסרת העוררין, מסופר על אל־בוראק שכל צעד שלה מביא אותה עד האופק. בעזרתה הגיע הנביא מוחמד אל ירושלים במהירות שיא, ומשם עלה לרקיע השביעי בשמיים. אל־בוראק לא ליוותה את הנביא מוחמד במסעו השמיימה, אלא חיכתה לו בירושלים בקרבת המסגד הקיצון. בעלייתו לשמיים קיבל הנביא מוחמד את המצווה להתפלל חמש פעמים ביום. משחזר לארץ הוא עלה שוב על אל־בוראק, וזו החזירה אותו למכה. המסע היה כה מהיר, שהמסורת המוסלמית מדגישה שבחזרת הנביא מוחמד למיטתו היא עדיין הייתה חמה.
כתב היד השמור בספרייה הועתק בקשמיר שבהודו בשנת 1798. העובדה שהועתק ואויר מאות שנים לאחר מות מחברו ובמרחק רב כל כך ממקום הולדתו וחייו מלמדת על הפופולריות העצומה שזכה לה המשורר הנזאמי, שנחשב עד היום לאחד מגדולי המשוררים כותבי הפרסית שידע העולם.
אחד מהפיתוחים היפים ביותר, גם חזותית וגם פואטית, המתאר את מסעו של הנביא מוחמד לירושלים נמצא בכתב יד יפיפה השמור בספרייה הלאומית. זהו כתב יד של החמסה – אוסף הכולל חמישה שירים – שחיבר המשורר חכים ג'מאל א־דין נזאמי, המכונה גם "הנזאמי מגנג'ה". הוא היה משורר פרסי, יליד העיר גנג'ה (כיום באזרבייג'ן), שחי בימי הביניים בין השנים 1141 ל־1209. מעט מאוד ידוע על חייו של המשורר המוערך הזה, אך שירתו נערצת בכל העולם המוסלמי המזרחי. הנזאמי כתב על אהבה נכזבת כמו גם על כיבושיו של אלכסנדר הגדול, אך הפריט המעניין ששמור בספרייה נוגע דווקא לנושא מרכזי במסורת המוסלמית – עליית הנביא מוחמד השמיימה מירושלים הקדושה.
כתב היד המרשים משקף את הסיפור לפי האמונה המוסלמית: לצורך יציאתו למסעו הועמדה לרשות הנביא מוחמד בהמה פנטסטית, אל־בוראק. מלבד נאמנותה חסרת העוררין, מסופר על אל־בוראק שכל צעד שלה מביא אותה עד האופק. בעזרתה הגיע הנביא מוחמד אל ירושלים במהירות שיא, ומשם עלה לרקיע השביעי בשמיים. אל־בוראק לא ליוותה את הנביא מוחמד במסעו השמיימה, אלא חיכתה לו בירושלים בקרבת המסגד הקיצון. בעלייתו לשמיים קיבל הנביא מוחמד את המצווה להתפלל חמש פעמים ביום. משחזר לארץ הוא עלה שוב על אל־בוראק, וזו החזירה אותו למכה. המסע היה כה מהיר, שהמסורת המוסלמית מדגישה שבחזרת הנביא מוחמד למיטתו היא עדיין הייתה חמה.
כתב היד השמור בספרייה הועתק בקשמיר שבהודו בשנת 1798. העובדה שהועתק ואויר מאות שנים לאחר מות מחברו ובמרחק רב כל כך ממקום הולדתו וחייו מלמדת על הפופולריות העצומה שזכה לה המשורר הנזאמי, שנחשב עד היום לאחד מגדולי המשוררים כותבי הפרסית שידע העולם.
אחד מהפיתוחים היפים ביותר, גם חזותית וגם פואטית, המתאר את מסעו של הנביא מוחמד לירושלים נמצא בכתב יד יפיפה השמור בספרייה הלאומית. זהו כתב יד של החמסה – אוסף הכולל חמישה שירים – שחיבר המשורר חכים ג'מאל א־דין נזאמי, המכונה גם "הנזאמי מגנג'ה". הוא היה משורר פרסי, יליד העיר גנג'ה (כיום באזרבייג'ן), שחי בימי הביניים בין השנים 1141 ל־1209. מעט מאוד ידוע על חייו של המשורר המוערך הזה, אך שירתו נערצת בכל העולם המוסלמי המזרחי. הנזאמי כתב על אהבה נכזבת כמו גם על כיבושיו של אלכסנדר הגדול, אך הפריט המעניין ששמור בספרייה נוגע דווקא לנושא מרכזי במסורת המוסלמית – עליית הנביא מוחמד השמיימה מירושלים הקדושה.
כתב היד המרשים משקף את הסיפור לפי האמונה המוסלמית: לצורך יציאתו למסעו הועמדה לרשות הנביא מוחמד בהמה פנטסטית, אל־בוראק. מלבד נאמנותה חסרת העוררין, מסופר על אל־בוראק שכל צעד שלה מביא אותה עד האופק. בעזרתה הגיע הנביא מוחמד אל ירושלים במהירות שיא, ומשם עלה לרקיע השביעי בשמיים. אל־בוראק לא ליוותה את הנביא מוחמד במסעו השמיימה, אלא חיכתה לו בירושלים בקרבת המסגד הקיצון. בעלייתו לשמיים קיבל הנביא מוחמד את המצווה להתפלל חמש פעמים ביום. משחזר לארץ הוא עלה שוב על אל־בוראק, וזו החזירה אותו למכה. המסע היה כה מהיר, שהמסורת המוסלמית מדגישה שבחזרת הנביא מוחמד למיטתו היא עדיין הייתה חמה.
כתב היד השמור בספרייה הועתק בקשמיר שבהודו בשנת 1798. העובדה שהועתק ואויר מאות שנים לאחר מות מחברו ובמרחק רב כל כך ממקום הולדתו וחייו מלמדת על הפופולריות העצומה שזכה לה המשורר הנזאמי, שנחשב עד היום לאחד מגדולי המשוררים כותבי הפרסית שידע העולם.
יצירות נוספות
tab1img1=כתב היד המאויר של החמסה שכתב המשורר "הנזאמי מגנג'ה"
tab2img1=לפי המסורת המוסלמית, אל-בוראק חוצה מרחבים עצומים בצעד אחד.
.svg)
