קוראן איראני מלכותי בעין הסערה

מה שהחל כמסדר של מיסטיקנים וקדושים היה בסופו של דבר לשושלת מלכים. המסדר הסָפָווִי נוסד בעיר אַרְדָבִּיל שבצפון מערב איראן. הספווים דבקו תחילה באסלאם הסוני, הזרם המרכזי באסלאם. אולם מאמצע המאה ה־15 הם החלו להימשך אחר האמונה השיעית, שלפיה המנהיגוּת הרוחנית והמנהיגות הפוליטית של האסלאם נמסרו לידי צאצאיו הישירים של הנביא מוחמד, ובראש ובראשונה לעָלִי אִבְּן אָבִּי טָאלֵבּ, בן דודו וחתנו של הנביא.

הספווים החלו להפוך לכוח צבאי כבר במאה ה־14, אולם רק תחת שלטונו של השאה אסמאעיל הראשון (1487–1524) השלימו את כיבוש איראן. אסמאעיל הכריז שהאמונה השיעית היא אמונתה הרשמית של הממלכה הספווית, הצהרה שאותה אכפו הספווים בכוח. 

את התרחבות ממלכתו של אסמאעיל הראשון בלם בסופו של דבר בשנת 1514 הסולטאן העות'מאני סלים הראשון (1470–1520) בקרב צַ'לְדִירַאן, שבו הכריעו חייליו את הכוחות הספוויים וכבשו את תַבְּרִיז, בירת איראן. העות'מאנים, אשר ראו עצמם מגיני האסלאם הסוני, המשיכו להיות יריביהם הגדולים של הספווים במשך 200 השנים שלאחר מכן.

‍

כתב יד מפואר של הקוראן, השמור בספרייה הלאומית, מעיד על היריבות הדתית שבין הספווים לעות'מאנים. כתב היד הועתק למען חצר המלוכה הספווית במאה ה־16, ובאחד מעמודיו האחרונים מופיעה הצהרת האמונה המוסלמית בגרסתה השיעית: "אין אלוהים מבלעדי אללה, מוחמד הוא נביאו, ועלי הוא ידיד האל". זמן מה לאחר מכן עבר כתב היד לידיים עות'מאניות, כפי שמעידה חותמת הספרייה המלכותית של סלים, חותמת ששימשה עוד זמן רב לאחר תום תקופת מלכותו. צנזוֹר עות'מאני מחק את החלק האחרון של הצהרת האמונה השיעית, הצורם לאוזני המאמין הסוני, וכיסה את המילים החותמות "עלי הוא ידיד האל" בשכבה עבה של עלי זהב.

‍

לצפייה בפריט בקטלוג הספרייה

‍